תא"ק 41318-03-15

מבוא

1. לפני בקשת רשות להתגונן אשר הגישה הנתבעת.

2. עיון בתיק מלמד כי עניינה של התובענה הינו בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה התובעת לבית משפט זה, שעניינה תביעה כספית. התובעת עותרת לבית במשפט כי יורה לנתבעת לשלם לה אשר התחייבה לשלם לה בגין עבודתה ובמסגרת חוזה אשר נכרת בין הצדדים.

3. לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת במסגרת בקשתה למתן רשות להתגונן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן, על יסוד הבקשה בלבד, ולהלן אבאר:

   ההיבט המשפטי

4. תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

   "בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".