תא"ק 41174-06-15 אעלימה ואח' נ' מחמוד

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 18/6/15 הגישו התובעים נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 540,842 ₪ שהם 155 אלף דולר. התובעים טוענים כי בסוף שנת 2013 פנה הנתבע לתובע 2 (להלן: "נזאר") מס' פעמים וביקש ממנו לתת לו הלוואה למימון עסקיו, על יסוד מערכת היחסים שבין הצדדים. נטען כי נזאר הסכים ומסר לנתבע מפעם לפעם סכומי כסף שונים שהצטברו לסך של 155,000 דולר. נטען כי נזאר העביר את הכספים מכספי העסק המשפחתי שלו ושל התובע 1 (להלן: "חסן"). התובעים טוענים כי להבטחת החזר ההלוואה חתם הנתבע על כתב התחייבות מיום 18/1/14 שנערך בכתב ידו של עו"ד מרואן מורה (להלן: "מרואן"). במסגרת כתב ההתחייבות, התחייב הנתבע להחזיר את הסך של 155 אלף ₪ על פי המוסכם בין הצדדים. התובעים טוענים כי הנתבע התחייב להחזיר סכום זה תוך כחודש ימים לאחר שישלים עסקה אותה התכוון לבצע. נטען כי כאשר הגיע המועד להחזר ההלוואה, טען הנתבע כי העסקה טרם הושלמה וביקש אורכות על גבי אורכות. התובעים טוענים כי לאחרונה התברר להם שעסקיו של הנתבע עלו על שרטון ואין לו אפשרות להחזיר את ההלוואה ואף לא חלק ממנה. לפיכך יזם נזאר שיחה עם הנתבע ביום 6/4/15 אותה הקליט ותימלל. במסגרת השיחה שהתמליל שלה צורף לכתב התביעה, נשבע הנתבע בנישואיו כי עד סוף חודש מאי יחזיר לנזאר את הכסף. ביום 7/4/15 נשלח לנתבע מכתב התראה. נטען כי בעקבות קבלת מכתב ההתראה עירב הנתבע את קרוב משפחתו, סגן שר החוץ לשעבר נואף מסאלחה (להלן: "נואף"), שהוא גם חמו של נזאר אשר ביקש מהתובעים לתת לנתבע אורכה נוספת כדי להחזיר את ההלוואה. התובעים טוענים כי מפאת כבודו של נואף , הסכימו לתת לנתבע חודשיים נוספים אולם הנתבע לא החזיר דבר ולכן הוגשה התביעה.

2.ביום 19/7/15 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן ובקשה למחיקת כותרת. נטען כי במהלך שנת 2013 התקשר הנתבע באמצעות חברת אי.אי.פי.פי תעשיות בע"מ שבבעלותו (להלן: "החברה") בשיתוף פעולה עסקי עם חסן , כאשר כל המגעים התבצעו מול אחיו של חסן , נזאר. נטען כי מטרת שיתוף הפעולה היתה לייבא קמח מטורקיה ומוצרים אחרים גם ממקומות אחרים בעולם. נטען כי הוסכם בין הצדדים שהתובעים יעבירו כספים לספקים בטורקיה ובמקומות אחרים בעולם לשם רכישת מלאי הקמח ולאחר מכירת התוצרת בניכוי ההוצאות, יחולקו הרווחים בחלקים שווים בין חסן לבין החברה. עוד הוסכם כי שיווק התוצרת לישראל יבוצע על ידי הנתבע. נטען כי בחודשים יולי עד ספטמבר 2013 העבירה החברה העלומה מאיי סיישל סכומי כסף שונים במטבע חוץ למס' חברות שונות בחו"ל לשם רכישת מלאי עבור השותפות בישראל. נטען כי כספים אלו אמורים היו להוות השקעת בעלים של חסן בשותפות. באשר לכתב ההתחייבות נטען כי לא מדובר בהסכם הלוואה שכן אין בו פרטים לגבי מועד הפרעון, מועדי המשך התשלום, מועד מתן ההלוואה, כיצד ניתנה ועל ידי מי. נטען כי התובעים מודים שהמסמך נערך על ידי מרואן ולכן יש לפרשו כנגד המנסח והתובעים לא יכולים לטעון כנגד האמור בו. הנתבע טוען כי לאחר שחסן גילה שהעסק העומד בבסיס השותפות לא מצליח כפי שציפה, החל חסן ללחוץ על הנתבע להחזיר לו את הכספים אותם השקיע. נטען כי הנתבע חתם על כתב ההתחייבות כדי להפיס את דעתו של חסן ולאפשר את המשך הפעילות של השותפות כדי להחזיר לחסן את השקעת הבעלים במועד שהדבר יתאפשר. הנתבע מצרף לבקשה העברות של מט"ח בסך של כ – 154 אלף דולר וטוען כי אלמלא מדובר היה בשותפות, לא היה עולה בידיו להשיג את אותן העברות , שבוצעו בחו"ל. באשר לתמליל השיחה נטען כי לא מדובר במסמך קביל. עוד נטען כי האמור בתמליל לא מצביע על חובתו של הנתבע לשלם כספים כלשהם לתובעים. מודגש כי בשלב זה יכול הנתבע להעלות טענה בעל פה שבאה בסתירה לכאורה למסמך בכתב. נטען כי חסן גרם לנתבע נזקים כאשר נטש את השותפות לגביהם יש לנתבע טענת קיזוז.

3.ביום 12/8/15 הגישו התובעים תגובה לבקשה למחיקת כותרת ורשות להתגונן. במסגרת התגובה הודיע ב"כ התובעים כי הוא עומד על חקירת הנתבע על תצהירו כדי להוכיח לבית המשפט שהבקשה היא ניסיון לזרות חול בעיני בית המשפט.

4.ביום 13/8/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעים. נטען כי הבחירה של התובעים שלא להגיש תגובה מפורטת נועדה לחפות על גרסתם המופרכת המובאת בכתב התביעה הרזה.

5.ביום 19/8/15 ניתנה על ידי החלטה מפורטת הדוחה את הבקשה למחיקת כותרת ללא צו להוצאות וקובעת דיון בבקשת הרשות להתגונן ליום 23/11/15. ביום 23/11/15 התייצב לדיון רק ב"כ התובעים. ב"כ התובעים הודיע כי הוא מופיע גם בשם הצד שכנגד ומבקש לדחות את הדיון. בהחלטתי הבעתי מורת רוח בנוגע להתנהלות הדיונית הלקויה של שני הצדדים אשר גרמו לבית המשפט להתכונן לדיון שלא היה בכוונתם לקיים. לפנים משורת הדין, איפשרתי לצדדים להסדיר את המחלוקת בהסכמה תוך 30 יום כפי שביקשו והבהרתי כי אם לא יצליחו בכך , תינתן החלטה בבקשת הרשות להתגונן על בסיס החומר המצוי בתיק. אתמול הודיע ב"כ הנתבע כי לא עלה בידי הצדדים להגיע לפשרה. לאור האמור לעיל, התיק בשל למתן החלטה בבקשת הרשות להתגונן על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן ללא תנאי מהטעמים שיפורטו להלן.

7.ראשית, העובדה כי גרסתו של הנתבע מעוררת תמיהות ואף כוללת טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, אינה מוליכה בהכרח לדחיית בקשת הרשות להתגונן בשל הכללים שנקבעו לעניין זה בהלכה הפסוקה. בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, ניתן להעלות טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. כמו-כן די למבקש הרשות להתגונן בשלב זה כדי להצביע על הגנה אפשרית ולו בדוחק. הנתבע במקרה שלפניי עמד ברף נמוך זה.

8.שנית, הנתבע עמד בחובת הפירוט המוטלת על מבקש רשות להתגונן כאשר הציג במסגרת בקשתו גרסה נוגדת שהיא מפורטת יותר מהגרסה שהוצגה בכתב התביעה ונתמכת בחלקה במסמכים רלבנטים בכל הנוגע להעברות כספיות. לתובעים היתה הזדמנות להתייחס במפורט לטענות הנתבע במסגרת התגובה בבקשת הרשות להתגונן, אולם ב"כ התובעים בחר שלא לעשות שימוש בהזדמנות זו ולהטיל את יהבו על החקירה הנגדית. דא עקא, סמוך למועד הדיון שנקבע לבקשת ב"כ התובעים לשם חקירתו הנגדית של הנתבע, בחר ב"כ התובעים להסכים לכך שלא יתקיים דיון , לאור הודעת התובע לפיה הגיע עם הנתבע למתווה כללי לסיום המחלוקת כולה.