תא"ק 41061-02-15 צור ואח' נ' א.ג. דביר - יזום ובניה בע"מ

לפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לעיכוב ביצוע פסק בוררות אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 28/3/17 וכן בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הבוררת.

1. המדובר בתביעות הדדיות אשר הגישו התובעים כנגד הנתבעת והנתבעת כנגד התובעים, אשר הוכרעו במסגרת פסק הבוררות נשוא הבקשה. במסגרת פסק הבוררות, חייבה הבוררת הנכבדה את הנתבעת בגין איחור במסירת הדירה, בגין ליקויי בניה ובגין ירידת ערך בסכומים שונים.

2. הנתבעת טוענת כי הבוררת שגתה במספר קביעות במסגרת הפסק ועל כך קנויה לה בהתאם להסכם עם התובעים, זכות ערעור לפני בורר אחר.

3. לטענת הנתבעת, ככל שלא יעוכב ביצועו של פסק הבוררות דנן, עשוי הדבר להקשות על הנתבעת אשר מצבה הכלכלי אינו טוב, להשיב את המצב לקדמותו. לפיכך עותרת המבקשת כי בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק הבוררת עד למתן הכרעה בערעור שיוגש על ידי הנתבעת וכן להאריך את המועד להגשת הערעור, שכן התיק הועבר אך לאחרונה לידי באי כוחה הנוכחיים של הנתבעת.

4. התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי מדובר בחיוב כספי ובהתאם הכלל הוא כי אין מעוכב ביצועו. לטענתם, הנתבעת לא הוכיחה כי יגרם לה נזק בלתי הפיך , באם לא יעוכב ביצוע הפסק. עוד טוענים התובעים כי בשים לב לטענת הנתבעת לעניין מצבה הכלכלי, הרי שבהעדר ביצוע הפסק מידית, מסכן הדבר את האפשרות כי התובעים יוכלו להיפרע ממנה.

5. לעניין סיכויי הערעור, טענו התובעים כי טענות הנתבעת כנגד הכרעות הבוררת הנכבדה נוגעות לשיקול דעתה וככאלה הן אינן נבחנות לפני ערכאת הערעור. מעבר לכך, טענו התובעים כי אין בסמכות בית המשפט לדון במתן ארכה להגשת ערעור אלא אך בביטול פסק בורר או התנגדות לאישורו. לחלופין טענו התובעים כי לא הוכחו הטעמים המיוחדים הנדרשים לצורך הארכת המועד. אשר על כן, עתרו הנתבעים לדחיית הבקשה על כלל רבדיה.

6. הנתבעת בתשובתה שבה על טענותיה אשר בבקשתה ועתרה לקבלה.

   דיון :