תא"ק 41061-02-15 צור ואח' נ' א.ג. דביר - יזום ובניה בע"מ

לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף או לחלופין לעיכוב הליכים והעברת הדיון לבוררות לפני בורר אשר יתמנה בהתאם להוראות ההסכם בין הצדדים.

התביעה שלפני הוגשה בסדר דין מקוצר לפיצוי כספי מעם הנתבעת, בשל הפרה נטענת של הסכם המכר בין הצדדים בגין איחור במסירת הדירה. במסגרת בקשת הרשות להתגונן מטעמה, טוענת הנתבעת כי יש לסלק התביעה על הסף מחמת הסכם בוררות בין הצדדים ולחלופין להורות על עיכוב ההליכים בתיק והעברת הדיון לבוררות בפני בורר שימונה בהתאם להוראות ההסכם בין הצדדים. התובעים בתגובתם טוענים כי אין להעביר את התיק לבוררות. לטענתם אין תוקף להסכם בוררות בעניין אשר אינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים וכן כי מנגנון הבוררות אינו מתאים לדון בזכות לפיצוי מוסכם בגין איחור במסירת הדירה מאחר וזכות זו אינה ניתנת לגריעה. לטענת התובעים, זכותם לפיצוי בגין איחור במסירה קמה להם מכוח הוראות חוק המכר ולא מכח ההסכם בלבד. לחלופין טוענים התובעים כי הנתבעת בהתנהגותה זנחה הלכה למעשה את הליך הבוררות. לטענתם בהתעלמותה של הנתבעת מפניותיהם של המשיבים לתשלום פיצוי בגין האיחור במסירה, לא קיימה הנתבעת את התנאי הקבוע בחוק הבוררות לעיכוב הליכי משפט ובכך זנחה או ויתרה על הליך הבוררות. לחלופין, טוענים התובעים כי ככל שבית המשפט יורה על העברת התיק לבוררות יש להורות לנתבעת להפקיד בקופת בית המשפט סך של 82,125 ₪ כערובה להעברת התיק לבוררות.

דיון:

סעיף 10.9 להסכם בין הצדדים קובע את הפיצוי בגין איחור במסירת הנכס לידי הרוכשים לרבות את שיעור הפיצוי בגין האיחור.

סעיף 19 להסכם המכר מיום 14.2.13 (צורף כנספח א' לכתב התביעה), קובע:

"כל חילוקי דעות בין הצדדים שיתגלעו בקשר להסכם זה או לביצועו יתבררו בפני בורר אשר ימונה על ידי המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בישראל. על הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח- 1968, התקנות שהותקנו מכוחו וכללי המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בישראל. פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור בפני בורר על פי הוראות סעיף 21 א' לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968 והתוספות לחוק.".

הוראות ההסכם ברורות. ס' 19 קובע במפורש כי כל סכסוך בקשר להסכם יתברר לפני בורר שיבחר על יד המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין.

טענות התובעים לפיהן אין תוקף להסכם בוררות בכל הנוגע לפיצוי בגין איחור במסירה שכן אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים, לא תוכל לעמוד להם שכן אין מדובר בויתור על זכות קנויה לתובעים בגין איחור במסירה, כי אם על מחלוקת באם אכן היה או לא היה אותו איחור המזכה בזכות הקנויה. משכך לא נקבעה בוררות בנושא אשר אינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים וראיה לכך היא כי תנית הבוררות מצאה ביטויה בהסכם בין הצדדים עליו חתומים התובעים. אף הטענה כי הנתבעת בהתנהגותה זנחה את הליך הבוררות, לא תוכל לעמוד. משעה שהגישו התובעים תביעתם לעניין זה, העלתה הנתבעת בהזדמנות הראשונה את טענתה – כבר בבקשת הרשות להגן. משכך, אני דוחה אף טענה זו של התובעים. עוד טענה בפי התובעים, כי יש לחייב את הנתבעת להפקיד בקופת בית המשפט את סכום התביעה כתנאי להעברת התיק לבוררות. טענה זו לא לוותה באסמכתאות המתאימות לצורך העברת נטל הבאת הראיות בדבר מצבה הכלכלי של הנתבעת אשר יצדיק קבלת הטענה לפיה הנתבעת נוצרה אך לצורך הפרוייקט נשוא התובענה וכעת היא מרוקנת מתוכן ונכסים. בהעדר אסמכתאות של ממש , אף דין טענה זו להידחות.

מחיקת תובענה הוא סעד דרסטי וככל שניתן לבררה באמצעות העברה אל הפורום המתאים יש לעשות כן.

אשר על כן, נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להעברת ההליך לבוררות להתקבל. הצדדים יפעלו בהתאם להוראות הסכם המכר ביניהם ויפנו אל בורר אשר ימונה על ידי המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בישראל, לצורך יישוב המחלוקות ביניהם נשוא תביעה זו.

לכשימונה בוררות ויקבע מועד לישיבת בוררות, יודיעו הצדדים על כך לתיק בית המשפט לצרכי מעקב.