תא"ק 41011-04-15 שמעון נ' איילון

לפני בקשת הנתבעת להתליית הליכים שבכותרת ועיכובם, עד למתן פסק דין בתביעה לביצוע שטר שהגישה חברת תיווך משי – צחי שמעון בע"מ כנגד הנתבעת במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט בהרצליה בת"ט 40539-03-15. לטענת הנתבעת התביעה שבכותרת הנה תביעה דומה על פי מהותה לזו שמתנהלת בפני בית משפט בהרצליה, ומהווה הכבדה מיותרת עליה והטרדה מיותרת כהגדרתה, ולכן יש להורות על התליית ההליכים המתנהלים במסגרת התביעה שבכותרת.

לטענת הנתבעת , מטרת הבקשה הנה למנוע התדיינות חסרת תועלת, לאור העובדה שהתובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה במסגרת הליך אחר שנפתח ביום 6.1.15 בבית המשפט בהרצליה במסגרתה התקבלה התנגדות הנתבעת לביצוע שטר במסגרת דרישתו של התובע לקבלת עמלת תיווך. במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט בהרצליה התקבלה התנגדות הנתבעת לביצוע שטר והתיק נקבע לדיון בסדר דין מהיר. לטענתה, הגשת התביעה שבכותרת נועדה לגרימת הוצאות מיותרות לנתבעת ולהטרחתה שכן מדובר בתביעות זהות לחלוטין. לדברי הנתבעת, ניתנה לה רשות להתגונן בתביעה האחרת ונקבע כי תתנהל בסדר דין מהיר. במסגרת התביעה האחרת נדונה התנגדות הנתבעת לתשלום דמי תיווך על בסיס הסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים.

התובע בתגובתו, עותר לדחיית הבקשה שכן לשיטתו מדובר בשתי תביעות שונות, הן בעניין זהות הצדדים המעורבים והן בעניין סכום התביעה. לטענתו, התביעה שנדונה בבית המשפט בהרצליה הנה תביעה שטרית דוממת כהגדרתו ואילו התביעה שבכותרת הנה תביעה חוזית. לטענת התובע לא מדובר בהליכים זהים שכן התביעה שבכותרת הוגשה לאחר ביצוע עסקת המכר ואילו התביעה שבפני בית המשפט בהרצליה , עוסקת בתביעה שטרית שהוגשה לפני שבוצעה עסקת המכר.

הנתבעת בתשובתה טוענת כי במסגרת שתי התביעות נדונה המחלוקת לגבי זכות התובע לעמלת תיווך בגין מכירת דירת המבקשת , כאשר במסגרת שתי התביעות ישמעו ראיות דומות וטיעונים דומים ועלול להיווצר מצב שתתקבלנה תוצאות הפוכות.

דיון:

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל וזאת מהנימוקים הבאים:

במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט בהרצליה ת"ט 40539-03-15 נדונה מסכת עובדתית שמתבססת על אותו הסכם תיווך שנחתם בין אותם צדדים ועניינה שאלת זכאותו של התובע לעמלת תיווך בגין מכירת דירת הנתבעת שעניינה נדון בפני.

בפרשת אל-עוקבי ( ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 481 ( 1975) נקבע כדלהלן:

לפי ההלכה, כמו ב"מעשה-בית-דין", כך גם ב"ענין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות (ראה פסק-דיני ב-ע"א 424/73, [1], בע' 540-541), ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית... לענין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית. אסמכתה ברורה לכך נמצאת בפסק-הדין של השופט BUCKLEY ב- ]THAMES LAUNCHES LTD. V. TRINITY HOUSE CO. (DEPTFORD STROND) (1961) [7 . פסק-דין זה מרחיק לכת עד כדי כך, שהוא ציווה על העמדת ההליכים הפליליים שהוגשו בבית-משפט השלום, עד אשר יסתיימו ההליכים האזרחיים בבית-משפט של ה-CHANCERY, בו הוגשה תביעה לפסק-דין הצהרתי, היות ובשני ההליכים התעוררה אותה נקודה מכרעת. השופט BUCKLEY אומר שם (בע' 209). "כפי שכבר הזכרתי, יכול שתהיינה שאלות עובדתיות אשר יש להביאן בפני שופט השלום ואשר לא תתעוררנה בהליכי בית-משפט של ה-CHANCERY, בו מבקשים צו הצהרתי שאיננו מתייחס דוקא לאיזה שהוא מאורע מיוחד, אבל הנקודה העיקרית בשני ההליכים היא זהה."

עיון בטיעוני הצדדים שבפני מלמד כי בלב התשתית העובדתית עומד תוקפו של הסכם התיווך שנחתם בין הנתבעת דה כאן לבין התובע שהוא מנהל התובעת במסגרת הבקשה לביצוע שטר שהוגשה לבית המשפט בהרצליה ואשר נדונה כעת במסגרת ת"ט 40539-03-15.

לטענת התובע די בזהותה השונה של הנתבעת במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט בהרצליה לזהותה של הנתבעת במסגרת ההליך שבכותרת בכדי להורות על דחיית הבקשה שבפני.

לעניין זה נקבע בפסיקה כי "אין די בקיומו של בעל דין נוסף באחד ההליכים המקבילים כדי להדוף טענת "הליך תלוי ועומד"...יש לבחון האם בנסיבותיו של מקרה זה העדר חפיפה בין זהותם של בעלי הדין נגזר מההבדל בסוגיה המהותית העומדת לדיון בהליכים השונים או שמא מדובר בהיבטים שונים של אותו סכסוך, שאז אין לייחס משמעות להעדר הזהות בין בעלי הדין ".( ראה ציטוט בג"צ 3134/93 י.א.ד אלקטרוניקה נ' שרת העבודה, פ"ד מח(1), 296 במסגרת בשא (ירושלים) 946/05 - צח אורני ואח' נ' WESTREN STEEL SVENSKA AB ואח', תק-מח 2006(1), 2146(23/01/2006)

בחינת נסיבותיה של המחלוקת הנדונה בין הצדדים שבפני לאלו הנידונים במסגרת התביעה שבפני בית המשפט בהרצליה , מדובר בהבדל סמנטי שכן הלכה למעשה הנתבעת שכן הנה הנתבעת ששם, כאשר שם הנה בתה של בעלת הצ'ק המנוחה ומי שחתמה בפועל על הצ'ק שבמחלוקת (ראה קבלה מס' 0199 שהוצאה ע"י התובעת בתביעה שמתנהלת בבית המשפט בהרצליה וכן ראה נספחים לתגובת התובע לבקשת הנתבעת שבפני ) והתובע דה כאן הנו מנהל התובעת . כן נלמד הקשר שבין בעלי הדין בשתי התביעות מעיון בטופס פרטי הצדדים בהליך ת""ט 40519-03-15 כי הנתבעת דה שם הנה הנתבעת דה כאן ( ראה נספח לא ממוספר ).

לפיכך בחינת נסיבות המקרה והקשר שבין בעלי הדין בשני ההליכים לסוגיה הנדונה ובעיקר בשים לב לכך שהנתבעת דה כאן הנה זו שחתמה על הסכם התיווך ועל הצ'ק שבמחלוקת כדי לקבוע כי מדובר ב"היבטים שונים של אותו סכסוך" ולכן אין לייחס משמעות להעדר הזהות הלכאורי , כפי שנקבע בפרשת אורני, לעיל.

בשים לב לאמור וכן בהתאם להלכה שנקבעה בפרשת אל-עוקבי מששוכנעתי כי עסקינן בשאלה מרכזית זהה, וכי זהות הצדדים חסרת משמעות כהגדרת הפסיקה , מחייבים שיקולים כגון יעילות הדיון, מניעת הכרעות סותרות , חסכון בזמן שיפוטי, זמן הצדדים, הוצאות , נוחות הצדדים והצורך בהכרעה מהירה כי ההליך שבפני אשר נמצא בחיתוליו יעוכב עד לסיום ההליך שמתנהל בבית המשפט בהרצליה.

הבקשה מתקבלת.