תא"ק 40680-01-13 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' נשיא לוי

בפני בקשת רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה התובעת בגין שיחות טלפון שבוצעו בארה"ב על ידי בעלה של המבקשת בקו של המשיבה.

1.לטענת המבקשת, בעצמה ובאמצעות בעלה, אשר כאמור הוא זה שעשה שימוש בקו והוא הבקיא בפרטי המקרה, בעת רכישת מכשיר הפלאפון מן התובעת ביקש שלא לפתוח את המכשיר לשיחות בינלאומיות. המבקשת הוסיפה כי ביום 17.07.12 בשיחה טלפונית עם נציג המשיבה, התעניין בעלה בפתיחת קו הפלאפון לשימוש בין לאומי וכן בגובה עלויות הכרוכות בכך. כמו כן, במעמד השיחה מסר בעלה לנציגת המשיבה כי הוא איננו מעוניין בפתיחת קו הפלאפון לשימוש בין לאומי ולא בחבילת השיחות שהוצעה לו. לטענה זו צורף מסמך מטעם מחלקת פניות הציבור של התובעת ובו מאומתת העובדה כי בעלה של המבקשת אכן סרב באותה השיחה לרכוש חבילת שיחות.

טענה דומה הועלתה גם כן בדיון מיום 08.07.15 על ידי בעל הנתבעת, כפי שיפורט בהמשך.

2.לבקשת הרשות להתגונן צרפה התובעת שתי הודעות מטעם משרד התקשורת, מהן עולה לכאורה, על תחיקתן של תקנות בתחום הסלולר. בהודעה הראשונה נכתב כי החל מיום 01.03.11 על חברות הסלולר לאשר לגבות לתשלום עבור שירותים שהלקוח אינו מעוניין בהן. בהודעה השניה נכתב כי החל מיום 13.09.11 :"אם ביקש המנוי לערוך שינוי בתנאי הסכם ההתקשרות, לרבות בקשה לקבל שירות נוסף, לבטל שירות או להצטרף לחבילת שירות – תימסר למנוי בעת בקשת השינוי הודעה מודפסת". יצויין כי שם החוק ו/או התקנה לא הוגש לבית המשפט עד עצם היום הזה, ולא ברור לאיזה דבר חקיקה מתכוונת המבקשת, וכי ממש שצורף עולה כי המדובר בגלישה באינטרנט ולא בשיחות.

3.בדיון שהתקיים בפניי ביום 08.07.15, נחקר בעלה של המבקשת. כאשר נשאל האם ביקש מהתובעת לחסום את אפשרות לשיחות מחו"ל לארץ השיב הבעל: "חד משמעית אמרתי שהשיחות יקרות, לפיכך יש מתחרים זולים יותר. וודאי שביקשתי". (עמוד 2 שורות 22-24). לטענתו כפי שנשמע בהקלטה שהוצגה במהלך הדיון הנציגה מטעם התובעת הבינה היטב כי איננו מעוניין בשיחות בינלאומיות ולא בחבילה וכל זאת בניגוד לתקנת משרד התקשורת ליום 1.3.11 שצורפה לתצהיר הנתבעת. לטענת הנתבעת, התנהלות התובעת עומדת בניגוד גמור לתקנות אלו שכן בשיחה מיום 17.07.12 הובהר על ידי בעלה של המבקשת כי אינו מעוניין בחבילת שיחות ובנוסף לאמור, הנתבעת לא קיבלה כל הודעה מודפסת על הצטרפות לשירות או רכישת חבילה מהתובעת.

4.ב"כ התובעת פרט כי בעלה של המבקשת "קנה סים בחו"ל, כאשר הוא לא ביקש לחסום את הסים, מה שיצא שהוא הוציא שיחות מפרטנר" (עמוד 3, שורות 1-2). לטענתו, הכרטיסים שקנה בעלה של המבקשת לשימוש בחו"ל ניתנים לשימוש רק עם סים אמריקאי ולא עם סים ישראלי או בלי סים בכלל. (עמוד 3, שורות 16-17), ולכן השיחות שבוצעו מחו"ל הינם דרך חשבונה של המבקשת אצל המשיבה ולא דרך הכרטיס שנקנה על ידי בעלה של המבקשת. לטענת המשיבה לו היה המכשיר נחסם, לא ניתן היה להוציא שיחות כלל. מכל מקום השירות ניתן, המבקשת ו/או בעלה עשו שימוש בקו של המשיבה, וחייבים בתשלום בגינו.

ב"כ התובעת הפנה לצילום כרטיס השיחות שצרפה המבקשת בו נרשם: "your phone company may charge you for dialing local access" (נספח ב' לבר"ל).

5.לאחר שמיעת בעלי הדין ועיון בכתבי טענותיהם, אני מוצאת כי טענות ההגנה של המבקשת הן על הצד החלש. בעלה של המבקשת היה ער לאפשרות של שימוש במכשיר בחו"ל וביקש לברר על חבילות מוזלות. בשיחה זו לא ביקש לחסום את האפשרות לבצע שיחות מחו"ל על אף שהיה בידו לעשות כן אלא בחר לחפש אופציה זולה יותר לביצוע שיחות. עם זאת, גם הנציג מטעם המשיבה לא הסביר למבקשת ו/או לבעלה כי כל עוד לא מוסר כרטיס ה"סים" הוא עלול להיות מחויב עבור שיחות שיבוצעו.

כידוע, בשלב זה של הדיון אין בית המשפט בוחן כיצד יוכיח נתבע את הגנתו ואינו בוחן ממצאי מהימנות. ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן כפי סוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', היא כי "מטרתו שלהליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, (1995) בעמ' 675) לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן.