תא"ק 40509-05-16 עיריית אשקלון נ' עמותת קרן אשקלון

התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר שעניינה סילוק יד. בד בבד, הגישה היא בקשה לפיצול סעדים הואיל והנזקים טרם נסתיימו להתגבש ולכן בכוונתה להגיש אף תביעה כספית, בין היתר, בגין דמי שימוש ראויים שהיקפם כעת לא ידוע.

הנתבעת טוענת בתגובתה, כי הבקשה נעדרת פירוט בדבר הסעדים בגינם מבוקש הפיצול וכי נגועה היא בחוסר תום לב.

עוד ציינה הנתבעת, כי נוכח טיבה של התביעה אין צורך בפיצול סעדים בכל הנוגע למרכיב דמי השימוש לפחות.

לא מצאתי מקום להכביר ולפרט כל טענות הצדדים הנושאות לא מעט האשמות הדדיות באשר לסוגיית תום הלב. אין חולק כי אפשרות פיצול הסעדים הינה בבחינת חריג לכלל המחייב מיצוי הסעדים הנובעים מאותה העילה הן מחמת המגמה שלא יוטרד בעל דין בשנית והן מחמת האינטרס הציבורי במניעת כפל התדיינויות כמובא בפסיקה הנזכרת ע"י המבקשת.

עיון מדוקדק בכתבי הטענות מלמד כי בסופו של יום וכטענת המבקשת בתשובתה, אף לשיטת המשיבה, אין הכרח בהיתר לפיצול סעדים בהתייחס למרכיב דמי השימוש הראויים לפחות, זאת משעילת תביעתם נפרדת מהעילה הרלבנטית לסעד סילוק היד (ראה רע"א 1156/02 עבד אל סלאם חיר נ' עבד אל סלאם חיר, פ"ד נז3) 943 הנזכר ע"י המבקשת).

בענייננו, עיקר המחלוקת הינה סוגיית המשך ההחזקה בנכס הנדון בעוד סעדים כספיים הינם בבחינת נגזרת של מחלוקת זו ותלויי הכרעה בה. יתרה מכך, באין מחלוקת כי עד לאחרונה - עד לביטול רשות ההחזקה בנכס – שהתה המשיבה בו ללא כל תמורה, הרי שממילא עיקר הסעד הכספי, או אף כולו, מתהווה ומתגבש אך ממועד ביטול הרשות ואילך.

בהינתן העובדה שלעת הזו תלויה ועומדת המחלוקת בענין זכות המשיבה בנכס וסילוק ידה הימנו, הרי שמטבע הדברים הסעד הכספי איננו מוגדר ומכומת עדיין. אם תדחה התביעה, הרי שסוגיית הסעד הכספי אפשר ותתייתר לגמרי ואם תתקבל, הרי שתוכנו של סעד זה ישתנה בהתאם למועד ואופן פינוי הנכס, כך שעל פניו במקרה כאמור, ידרש הליך נוסף ובמסגרתו, יהא צורך, מן הסתם, להסתייע בחוות דעת, שאינן נדרשות בהליך הנוכחי במתכונתו.

במצב דברים זה, מצאתי מקום לאפשר למבקשת להתמקד בעיקר בהליך זה ולמצות בו את סוגית סילוק היד בלבד, שאינה מעוררת מורכבות יתרה בברורה בהינתן הטענות מחד ומנגד, והנני מתירה לפיכך פיצול הסעדים בהתאמה.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ו, 18 יולי 2016, בהעדר הצדדים.