תא"ק 40226-01-15 סבח נ' גוני

בעניין: מחיקת כותרת ולחילופין רשות להתגונן

1.ביום 20.01.15 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 141,668 ₪. התובע טוען בכתב התביעה כי היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים ו/או הזכיין של סניף קפה קפה בשדרות בן גוריון 31 בחיפה. לפי הנטען בתביעה, הנתבע רכש את זכויותיו של התובע בבית הקפה בזכרון דברים מיום 20.12.13 תמורת 300,000 ₪ בתוספת מע"מ, מתוכם 100,000 ₪ בתוספת מע"מ במעמד החתימה והיתרה לאחר שהנתבע יחתום על הסכם זכיינות סופי עם רשת קפה קפה. התובע טוען כי עד מועד הגשת התביעה שילם לו הנתבע 200,000 ₪ בלבד, למרות שחתם על הסכם זכיינות כבר בחודש מרץ 2014, כפי שעולה מבירור שערך התובע מול רשת קפה קפה. התובע מציין כי למרות שמסר את המפתחות לנתבע במעמד החתימה על זכרון הדברים, ניתנה לו תקופת גרייס עד סוף חודש ינואר 2014, במסגרתה התחייב התובע לשאת בכל התשלומים השוטפים של הנכס. התובע מצרף לכתב התביעה מכתב ששלח ב"כ הנתבע, עו"ד חדאד, בנוגע להתחשבנות בין הצדדים מיום 30.06.14 ואת תשובת ב"כ התובע למכתב זה מיום 30.07.14. בסעיף 16 של המכתב מיום 30.07.14 טוען ב"כ התובע כי אין חולק שעד למועד הוצאת צו הסגירה לעסק נותר הנתבע חייב לתובע 100,000 ₪ בקיזוז הסכומים שהתובע מוכן לשלמם בסך של 12,331 ₪ ובסך הכל 87,668 ₪.

2.הנתבע הגיש בקשה למחיקת כותרת ולחילופין בקשת מתן רשות להתגונן. במסגרת הבקשה למחיקת כותרת נטען כי לא ניתן להבין ממה מורכב החוב. נטען כי לכתב התביעה לא צורפו עובדות המהוות תשתית למערכת היחסים האמיתית בין הצדדים. נטען כי הסכום הנתבע אינו נהיר, אינו מפורט ואינו ניתן לחישוב אריתמטי פשוט.

3.במסגרת בקשת הרשות להתגונן נטען כי לאחר חתימת זכרון הדברים החלו נושים רבים בעלייה לרגל לסניף. נטען כי התברר לנתבע שהתובע בכלל לא החזיק בסניף ולא היה בעל הזיכיון בו. עוד התברר לנתבע כי ישנו צו סגירה שהיה תלוי ועומד כנגד בעל הזיכיון שאינו התובע בשל הפעלת העסק ללא רישיון עסק. נטען כי נתונים אלה הוסתרו מהנתבע במהלך המשא ומתן. הנתבע מפרט, בצירוף מסמכים, סכומים אותם שילם במקום התובע או במקום הזכיין לאחר קבלת החזקה בנכס בסך כולל של 55,170 ₪. עוד מפרט הנתבע הוצאות שנגרמו לו בשל טיפול משפטי בצו הסגירה בצירוף מסמכים בסך של 70,878 ₪. הנתבע טוען כי הוטעה על ידי התובע כאשר נכתב בזכרון הדברים שדמי השכירות של הנכס הם 7,000 ₪, כאשר בפועל התברר כי דמי השכירות הם 9,208 ₪.

4.הנתבע טוען כי כנגד התשלום אותו שילם לתובע בסך של 200,000 ₪ קיבל קבלות בשם חברת קפה ק.ים בע"מ, שאין לה כל קשר לזכרון הדברים. נטען כי כיוון שהתובע לא נתן לנתבע חשבוניות מס, נאלץ הנתבע לשלם מע"מ בסכומים גדולים מהסכומים בהם היה מחויב אם היה מקבל חשבוניות במועד.

5.נטען כי התובע הציג עצמו כבעל הזיכיון, כאשר התברר כי היה רק מתווך בעסקה. נטען כי התובע הפר את האמור בסעיף 3 (ה) לזכרון הדברים בכל הנוגע להתחייבותו להשתמש בכספי המקדמה בסך של 100,000 ₪ כדי לסלק את החובות הרובצים על הנכס.

6.עובדות הבקשה נתמכו בתצהירו של ואיל זעאתרה (להלן: ואיל), אשר לדבריו ניהל את המשא ומתן עם התובע שקדם לחתימה על זכרון הדברים וכן בתצהיר של הנתבע.

7.ביום 11.05.15 הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי טענות הנתבע הן בבחינת הגנת בדים. נטען כי התובע היה הזכיין של העסק כאמור בהסכם להעברת זכויות אשר הוצג על ידי התובע לנתבע בתחילת הקשר העסקי ביניהם ותוכנו הוזכר בזכרון הדברים. נטען כי חזקה על הנתבע, כאיש עסקים, שערך בדיקת נאותות בטרם חתם על זכרון הדברים. נטען כי כאשר פרץ סכסוך בין הצדדים התקיימה פגישה בבית קפה סמוך, במסגרתה הושגו הסכמות בדבר יתרת התמורה בניכוי הוצאות שוטפות והנתבע הודה ביתרת חובו כלפי התובע.

8.באשר לטענות לעניין רישיון העסק, נטען כי התובע לא התחייב כלפי הנתבע שיש רישיון עסק, אלא כי קיימים מרבית האישורים הנחוצים להוצאת רישיון עסק , פרט לאישור כיבוי אש. עוד נטען כי גם אם נניח שהנתבע הוטעה וסבר שקיים רישיון עסק, ממילא תקנות רישוי עסקים קובעות בסעיפים 30(א) ו-38 שהעברת בעלות בעסק מחייבת הגשת בקשה לחידוש רישיון העסק.