תא"ק 40084-10-15 עירית ירושלים נ' נאמן

לפניי בקשת הנתבע לסילוק על הסף, מחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן.

התובעת עתרה לחייב את הנתבע בחוב ארנונה של חברה פרטית בתור מי שהיה בעל השליטה בחברה שהפסיקה פעילותה ומכוח סעיף 8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992. בבקשתו טען הנתבע, בין היתר, להתיישנות התביעה; לכך שאין התביעה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר; לגופם של דברים טען כי החברה כלל לא החזיקה בנכס הנדון בחלק הארי של התקופה הנתבעת כי אם זכיין אחר שבא תחתיה; כי נעשו שינויים בשטח הנכס ללא הצדקה; כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק ההסדרים; כי החוב הנתבע אינו סופי; כי החברה פעילה; כי לא היו לה נכסים; כי התובעת השתהתה בחוסר תום לב בנקיטת הליכים באופן שהביא לתפיחת החוב; ועוד.

חלק מטענותיו של הנתבע מעורר, על פני הדברים, קשיים. בהקשר זה יש לזכור כי התובעת אוחזת בפסק דין שניתן נגד החברה בהעדר הגנה על החוב הנתבע. הונחה גם תשתית לכך שנעשו תשלומים על חשבון החוב. עניינים אלה יכולים להקרין, על פני הדברים, הן לעניין סופיות החוב, הן לשאלת ההתיישנות. מהדברים שנאמרו בדיון נראה גם שאין מחלוקת של ממש ביחס לתנאי לפיו החברה הפסיקה את פעילותה (ע' 2, ש' 10-8, ע' 3, ש' 13 לפרוטוקול). חלק מטענות הנתבע בתצהירו התבררו בדיון להיות בלתי מדויקות (למשל, ע' 2, ש' 29-27 לפרוטוקול). גם הטענות כאילו החברה לא החזיקה בנכס או ביחס לשטחו של הנכס אינן נקיות, לכאורה, מקשיים. זאת הן בשים לב לפסק הדין שניתן נגד החברה, הן נוכח טענת התובעת כי המקום לבירור טענות מעין אלה אינו בבית המשפט.

חרף האמור לעיל, ובשים לב למכלול טענות הנתבע, מצאתי כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן. כידוע, בשלב זה אין לבדוק כיצד יעלה בידי הנתבע להוכיח את טענותיו ואין להיכנס בשלב זה לבחינת מהימנות גרסת ההגנה. די בכך שהתצהיר מגלה הגנה אפשרית, ולוּ בדוחק, כדי שתינתן לנתבע רשות להתגונן. משכך – ניתנת לנתבע רשות להתגונן. התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה ישמש כתב הגנה. מובהר עם זאת, כי אין באמור כדי לגרוע מטענות התובעת, ובכלל זה מהטענות לפיהן אין מקום לברר טענות בדבר זהות המחזיק או בדבר השטח בגדרי הליך זה. עניינים אלה יוכרעו בגדרי פסק הדין, ככל שיידרש.

במצב דברים זה נראה כי ממילא אין צורך מעשי להידרש לבקשה למחיקת כותרת. בהקשר זה אציין כי בפסיקת הערכאות הדיוניות הובעה גם העמדה לפיה תביעות מסוג זה – בהן מתבקשת הרמת מסך סטטוטורית – אינן מתאימות להתברר בסדר דין מקוצר. לצד זאת הובעה גם עמדה אחרת. מכל מקום, בענייננו הוצגו ראיות בכתב – בכלל זה בדמות פסק דין סופי נגד החברה – ביחס לחוב הנתבע, כמו גם ביחס להפסקת פעילותה של החברה (אף שאלה האחרונות צורפו אך במסגרת תשובה לתשובה), באופן שיכול להניח תשתית ראייתית לכאורית להתקיימות התנאים המרכזיים הקבועים בחוק ההסדרים, ולתמוך בכך שבנסיבות המקרה הנדון ניתן היה להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר. כך או כך, היות שממילא יש מקום לקיים בירור עובדתי בטענות הנתבע וליתן רשות להתגונן, אין עוד צורך מעשי להידרש לדברים.

משניתנה רשות להתגונן – תינתן בד בבד עם החלטה זו הוראה על הגשת תצהירי עדויות.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ו, 13 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: