תא"ק 39180-07-14 עמית דברי מאפה קפואים (2003) בע"מ נ' שוץ ואח'

לפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית, בסך של 127,055 ₪, שהגישה המשיבה בסדר דין מקוצר.

התביעה הוגשה גם כנגד נתבע נוסף, מר יעקב שוץ (להלן: "הנתבע הנוסף"), בן זוגה של המבקשת במועדים הרלבנטיים לתביעה. על פי כתב התביעה, פעל הנתבע הנוסף כעוסק מורשה ומפעיל מאפייה בשם "מאפה הכפר" (להלן: "העסק").

ביום 28.8.13 חתם הנתבע הנוסף עם המשיבה על הסכם לרכישת סחורה מהמשיבה. ההמחאות הדחויות שהפקיד הנתבע הנוסף אצל המשיבה, על חשבון הסחורה שסופקה לו, חוללו מסיבת "אי כיסוי מספיק". הנתבע הנוסף לא עמד בהתחייבויותיו, לא שילם למשיבה את כל הסכומים שהתחייב בעבור הסחורה ונותר חייב סך של 127,055 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, המבקשת, רעייתו של הנתבע הנוסף, חתמה ביום 28.8.13 כלפי המשיבה על כתב ערבות בלתי מוגבלת בזמן או בסכום למילוי מלוא התחייבויותיו של הנתבע הנוסף כלפי המשיבה.

בבקשת הרשות להתגונן טענה המבקשת כי התגרשה מהנתבע הנוסף ביום 21.7.14. לטענתה, החתמתה על טפסי הערבות נעשתה בחוסר תום לב, בעצימת עיניים וברשלנות של המשיבה עד כדי רמייה, השפעה בלתי הוגנת והטעייה, לה חברו המשיבה והנתבע הנוסף. נציג המשיבה, יחד עם הנתבע הנוסף, הפעיל לחץ בלתי הוגן על המבקשת תוך זירוזה לחתום על הטפסים על מנת שהעסק יוכל להתקיים. המשיבה, לא טרחה ליתן למבקשת, בעת החתמתה על טפסי הערבות, הסבר מינימאלי באשר למהות החתמתה, לאחריותה ולגובה הערבות, אלא דאגה להביא בפניה טפסים בלתי קריאים ובכתב קטן במיוחד. לא הובהר למבקשת על מה היא חותמת ולא הוסבר לה שבכוונת המשיבה לספק סחורה באשראי לנתבע הנוסף בסכומי עתק, כ- 127,000 ₪, ובתקופה קצרה ומבלי שהמשיבה בדקה את איתנותו הכספית של הנתבע הנוסף.

עוד טוענת המבקשת כי מי שחתם מהטעם המשיבה על ההסכם היה נטול סמכות ו/או הרשאה חוקית. המשיבה אף לא עמדה בתנאי ההסכם עליו מבוססת התביעה שכן על פי סעיף 1 להסכם על פי הזמנה חתומה ע"י המורשה מטעם הקונה כמצוין בטופס פתיחת לקוח, ואילו בכתב התביעה על צרופותיו לא נמצא מורשה מטעם הנתבע. משכך, ההסכם בטל מעיקרו וכך גם ערבותה של המבקשת. עוד הוסיפה וטענה המבקשת כי מחובתה של המשיבה היה להתריע בפני המבקשת על דבר החוב עוד בטרם תפח לממדים עצומים ולהפסיק לספק סחורה לנתבע 1 כאשר החוב לא שולם.

בדיון בפני נחקרה המבקשת על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ולאחר ששמעתי חקירת המצהירה וטיעוני הצדדים בפני, סבורני כי בקשת הרשות להתגונן אינה מגלה הגנה כנגד התביעה ומשכך, דינה להידחות.

ההסכם בין המשיבה לנתבע הנוסף, כמו גם טופס פתיחת הלקוח כתב הערבות ושטר החוב, נחתמו כולם ביום 28.8.13. המבקשת אישרה בחקירתה כי במועד זה היתה נשואה לנתבע הנוסף, וכי באותו החודש נפתח העסק, אשר היה אמור להוות את פרנסת המשפחה. עוד העידה המבקשת כי עבדה בעסק כשלושה חודשים.

המבקשת אישרה בחקירתה כי חתמה כערבה הן על כתב הערבות והן על שטר החוב וכי לא קראה את כתב הערבות לפני שחתמה עליו.