תא"ק 39018-06-14 שקד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

מונחת בפני בקשה למחיקת כותרת, תגובה ותשובה לה.

המועד להגשת בר"ל הוארך בהחלטה עד הכרעה בבקשה דנן.

רקע-

1.המשיב, שהוא יליד 1947, הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת, שהיא חברה לביטוח העוסקת במכירת ביטוחי בריאות וסיעוד, על סך של 83,371 ₪. פוליסת הביטוח צורפה כנספח "א" לכתב התביעה. המשיב טען בכתב התביעה כי בשל מצבו הרפואי והתפקודי, הוא זקוק לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות (ADL- Activities of Daily Living). המשיב צירף לכתב התביעה מכתב של המבקשת מיום 19.7.11 (נספח ב' לכתב התביעה) המאשר את פנייתו של המשיב כזכאי לקבלת תגמולי סיעוד.

2.בקשתו של המשיב בתביעה לקבלת תגמולי סיעוד, נדחתה ע"י המבקשת במכתב מיום 23.2.12 ובו נכתב כי "מבדיקת הערכה תפקודית חוזרת שביצענו עולה כי אינך עונה עוד על התנאים הנדרשים לצורך הכרתך כנזקק סיעודי". (מכתב הנתבעת צורף לכתב התביעה כנספח ג'). המשיב פנה למבקשת ביום 2.5.12 והשיג על הדחיה.

3.המבקשת השיבה במכתב מיום 10.6.12 אשר צורף לכתב התביעה כנספח ד', "כי לא קיים קושי בביצוע פעולה כלשהי מבין הפעולות המנויות בפוליסה."

4.בהמשך חלה התכתבות בין המשיב למבקשת (נספחים ה'-ח' לכתב התביעה) תוך צירוף מסמכים רפואיים ע"י המשיב.

5.המשיב טוען כי הוא מתקשה בתפקוד יומיומי וזקוק לעזרה בביצוע פעולות וכי הוא עונה על הגדרת מאורע לצרכי הביטוח.

6.הצדדים חלוקים בשאלה אם התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

טענות הצדדים-

המבקשת:

1. התביעה אינה מתאימה לסדר דין מרכזי ומתבססת על ברע"א 8364/07 כיוון שמדובר בתביעה נזיקית המחייבת הוכחת קיומו של אירוע נזיקי, קשר נסיבתי בין האירוע לפגיעה וכן את היקף הפגיעה. ומשכך על התובע להוכיח את יסודות תביעתו.

2. חלק שני מתייחס לדרישה לריבית לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. המבקשת טוענת כי מסקירה של הפסיקה נוטה בימ"ש לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו בסעיף 28א לחוק בעיקר כאשר המבטח נוקט הליכי סרק, המבקשת תטען כי לא כך נהגה. המבקשת טוענת כי לא עיכבה בחוסר תום לב את תגמולי הביטוח, לא דחתה ללא סיבה, לא התעמרה במשיב ותגמולי הביטוח היו בכל עת והינם שנויים במחלוקת.