ג'מל נ' חמד ריאן ואח'

בענין : מחיקת כותרת או רשות להתגונן

1. בחודש מרץ 2015 הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 560,582 ₪ בגין שכרו של התובע, הנדסאי בניין במקצועו , עבור תכנון וביצוע של שלד בניין עבור הנתבעים. התובע מסביר כי בשל הכרות מוקדמת בין הצדדים, החל לבצע את העבודה על בסיס הסכם בעל פה. לאחר קבלת היתר בנייה ובזמן ביצוע העבודות פנה בתובע לנתבעים כדי שישלמו לו והנתבעים הבטיחו להמציא לידיו את התשלום במהרה. התובע טוען כי לאחר סיום העבודות בנכס ניסה לקבל את התשלום המגיע לו לרבות באמצעות גישור שביצעו מכובדים. נטען כי במסגרת הגישור הושגה פשרה לפיה החוב של הנתבעים לתובע הוא 550,000 ₪. נטען כי לפרעון החוב נמסרו 30 המחאות בסך 10,000 ₪ כל אחת בידי הנתבע 4 ועוד 25 המחמאות על סך 10,000 ₪ כל אחת בידי הנתבע 5. נטען כי כבר ביום 28/2/13 גילה התובע כי ההמחאות שמסר הנתבע 5 נמשכו מחשבון מוגבל. עוד נטען כי ביום 30/7/13 חוללו ההמחאות מחשבונו של הנתבע 4 בשל ביטול. התובע טוען כי לאחר דין ודברים עם הנתבעים התברר לו כי אין בכוונתם לפרוע את החוב וכל ניסיונות הגישור נועדו רק כדי לדחות את מועד החיוב. נטען כי התביעה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר כיוון שסכומה קצוב, מקורה בחוזה ויש ראיה בכתב לגבי התמורה כאמור בשטרות. לכתב התביעה צורפו נסח רישום, היתר בנייה, העתקי 55 המחאות, מסמכים בנוגע לחילול ההמחאות ותחשיב של סכום התביעה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

2.ביום 6/9/15 הגישו הנתבעים את הבקשה שלפניי. נטען כי על פי נסח הרישום, הנתבעים 1-5 אינם בעלי המקרקעין. נטען כי בהיתר הבנייה נכתב כי בעל הנכס הוא הנתבע 6 . באשר לשטרות נטען כי חלק מהשטרות לא הוצגו לפרעון, חלק טרם הגיע מועד פרעונם, חלק עבר זמנם ואחד מהם הוא לפקודת חברת בטון המרכז (1994 בע"מ). לפיכך נטען כי בכל הנוגע לנתבעים 1,2,3 ו-6 לא הוצגה ראיה כלשהי לעניין חלק מסכום התביעה ולכן יש למחוק את הכותרת מהתביעה כולה. נטען כי הנתבעים 1,2,3 ו-6 לא התחייבו לשלם לתובע סכום כלשהו ולא עשו עם התובע כל הסכם. נטען כי הנתבע 4 מסר לתובע שטרות וכאשר פנקס השיקים נגמר נמסרו שיקים מחשבונו של הנתבע 5. נטען כי לאחר מכן התובע ביקש להחליף את השיקים של הנתבע 5 ושיקים מחשבונו של הנתבע 4. נטען כי הנתבע 4 מסר לו שיקים במקום השיקים של הנתבע 5 אולם לא הוחזרו לו השיקים של הנתבע 5. לגופו של עניין נטען כי התובע לא השלים את ביצוע העבודות, בעבודות שביצע התגלו ליקויים רבים מהותיים והתובע לא מסר לנתבע 4 חשבונית כלשהי. נטען כי לנתבעים היו טענות לתובע על כך שהעסיק תושבי שטחים בעבודות הבנייה. הבקשה נתמכת בתצהירים של כל הנתבעים.

3.ביום 7/10/15 הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי כל הנתבעים נהנים מעבודות הבנייה שביצע התובע במקרקעין. נטען כי כדי לייעל את הדיון, מסכים התובע שתינתן רשות להתגונן לנתבעים 1,2,3 ו-6. נטען כי יש לדחות את הבקשה למחיקת כותרת בכל הנוגע לנתבעים 4 ו-5.

4.ביום 27/10/15 הומצאה התגובה לב"כ הנתבעים. כיוון שלא הוגשה תשובה לתגובה במועד, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש למחוק את כותרת התביעה. כפי שעולה מהתגובה, ב"כ התובע מאשר למעשה שלא היה מקום להגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים 1,2,3 ו-6 שכן הראיות בכתב התומכות בסכום התביעה הן רק השטרות שנמשכו מחשבונותיהם של הנתבעים 4 ו-5. הטענה כי כל הנתבעים נהנו מעבודתו של התובע ולכן עליהם לשלם בגינה היא למעשה טענה לעשיית עושר ולא במשפט שלא מתאימה לבירור בסדר דין מקוצר. כידוע, די בכך שחלק מרכיבי התביעה אינם מתאימים לסדר דין מקוצר כדי למחוק את הכותרת מהתביעה כולה. כיוון שטענות הנתבעים במסגרת בקשת הרשות להתגונן לא פורטו כנדרש, מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות לחובת התובע.

6.אשר על כן, אני מורה על מחיקת כותרת התביעה.

הנתבעים יגישו כתב הגנה לא יאוחר מיום 10/1/16. ככל שהנתבעים לא יעשו כן, תסרוק המזכירות

את הבקשה ככתב הגנה בתיקית כתבי טענות ותנתב את התיק לשמיעה בפני שופט.