תא"ק 38389-05-14 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' ווליד

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 7/7/14.

פסק הדין ניתן על בסיס אישור מסירה חתום מיום 28/5/14, שנמסר לכאורה לידי "רחאל גיסתו".

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לראשונה ביום 18/3/14, ותוקנה מספר פעמים, לפי החלטותיי.

המבקש טוען כי נודע לו על התביעה רק ביום 5/3/15, וכי כתב התביעה, שנמסר לאימו לא הגיע אליו מאחר ואינו מתגורר עם הוריו, אלא נשוי וחי בבית נפרד. עוד טען כי הוא בסכסוך עם הוריו.

המבקש צירף לתצהירו המתוקן את אישור המסירה של פסק הדין, שלא נחתם והוצהר כי נמסר לאימו, ולהחלטתי מיום 25/3/15 לפיה על המבקש להתייחס לאישור המסירה של כתב התביעה, ניתנה רק תגובת בא כחו לפיה "המבקש אינו נמנע מלעיין בתיק ומודיע באופן מפורש כי השם "רחאל" שצוין בהחלטה אינו מוכר ואינו נמנה על קרובי משפחתו כלל וכלל, בחמולת רבאח שבכפר חורפיש לא קיים השם הנ"ל". להודעה לא צורף תצהיר.

לגוף התביעה טען המבקש כי אכן חתם בשנת 2008 לבקשת ידידו מר אבו ריש (להלן: "החייב") על כתב ערבות להלוואה, ללא שקרא את המסמכים עליהם חתם, וללא ידיעה מה תוכנם וסבר שהם נועדו לקבלת הלוואה ע"י החייב בסך 5,000 ₪, כפי שביקש החיב והמבקש הסכים לחתום לו כערב.

המבקש טען כי ידידו החייב הודיעו כי הוא מחזיר את ההלוואה ושילם את מלוא סכומה, 5,000 ₪.

כעת טוען המבקש התברר לו כי ההלוואה ניתנה ע"ס 50,000 ₪ ולא 5,000.

המבקש טוען כי פקיד הבנק, שהחתים אותו על המסמכים (מהמסמכים עולה כי היתה זו פקידה), לא הסביר לו כי ההלוואה עומדת על סך 50,000 ₪, לא נתן לו אפשרות לקרוא את המסמכים, וכי לו היה יודע את סכומה האמיתי של ההלוואה, לא היה מסיכם לחתום כערב. עוד מציין המבקש כי פוטר משירות הקבע ומצבו הכלכלי אינו טוב וכי לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ הציע לו ב"כ המשיב בשיחה טלפונית לפרוע את החוב בתשלומים, אך הוא סירב לכך.

המשיבה בתגובתה להודעה טענה כי יש לדחות את הבקשה מאחר וההודעה ובקשה חוזרת מיום 30/3/15 אינה נתמכת בתצהיר.