תא"ק 38378-08-15 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' וינקלר ואח'

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש 1 (להלן: "המבקש") ביום 3.11.15.

המבקש טען כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין. לטענתו, במועדים בהם נטען כי ביקר השליח בביתו שהה המבקש בחו"ל והעלה את האפשרות כי המעטפה נמסרה לבנו הקטין (אולם זו לא נמסרה בפועל לידי המבקש עצמו).

עוד טען המבקש כי לגופו של עניין, עמד בהתחייבויותיו כלפי המשיב במסגרת הסדר החוב שגובש בין הצדדים (כך שסכום החוב הופחת מכ-400 אלף ₪ לכדי פחות מ-60 אלף ₪) אך כי המשיב נמנע מלהעביר אליו (למבקש) מידע שוטף ועדכני. משכך, ונוכח הבנתם של המבקשים כי פרעו את מלוא החוב למשיב, חדלו מלהמשיך ולשלם.

בתגובה, טען ב"כ המשיב כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מן הצדק (וציין כי ההמצאה היתה כדין) ואף לא משיקול דעתו של בית המשפט (שכן טענות המבקש מופרכות ואינן מתיישבות עם נתוני הבנק – כגון הטענה כי הפסיק את התשלומים עוד בדצמבר 2014, דווקא לאחר שקיבל את לוח הסילוקין העדכני מן המשיב).

בדיון שהתקיים בפני נחקר בקצרה המבקש על תצהירו (ולמעשה נשאל רק אודות גילו של בנו הקטין) וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם – וחזרו על הנטען בבקשה ובתגובה לה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

אין מחלוקת כי ההמצאה בוצעה לכתובתו של המבקש ואין מחלוקת כי ההדבקה בוצעה לאחר שלושה ביקורים במועדים ובשעות שונות (ובהתאם להנחיות שנקבעו בפסיקה). משכך, המבקש אינו זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. התרשמתי כי למבקש טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.