תא"ק 38280-05-14 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ריז'יק ואח'

1.לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות או שיהוי, ובשל היעדר סמכות מקומית. לחלופין עתרו המבקשים כי אורה למשיב ליתן פרטים נוספים בתצהיר, וכן להאריך את המועד להגשת בקשת רשות להגן.

2.המדובר בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשים בסדר דין מקוצר בגין יתרת חוב בסך 145,176 ₪ שנותרו המבקשים חייבים לו לטענתו, עקב הלוואה מבוטחת במשכנתא שנטלו. המשיב טען בכתב התביעה כי חוב זה נותר לאחר מימוש המשכנתא שרבצה על הנכס ומכירת הנכס.

3.המבקשים טוענים בבקשתם כי הפסיקו לעמוד בתשלומי המשכנתא "למיטב זכרונם" ביום 1.11.06 בו בוצע התשלום האחרון על כן לטענת המבקשים עילת התביעה נולדה ביום 1.12.06 – מועד התשלום הראשון בו לא עמדו, ובכך הפרו את הסכם ההלוואה, ומיני אז ועד להגשת התביעה, חלפה לה תקופת ההתיישנות. לחלופין טוענים הם כי עילת התביעה נולדה ביום 1.5.07 - משעה שיכול היה המשיב לפתוח תיק משכון בלשכת ההוצאה לפועל, לאחר שחלפו 6 חודשי פיגור רצופים בתשלום החזר ההלוואה. עוד טענו המבקשים כי יש לסלק התביעה על הסף בשל שיהוי ניכר בהגשת התביעה, כאשר המבקשים הסתמכו על כך שחובם סולק בשל כך ששילמו במשך שבע שנים את תשלומי המשכנתא וכן דירתם מומשה ולא הוגשה נגדם תביעה במשך שבע שנים, ובעקבות זאת שינו מצבם לרעה ונטלו הלוואות חדשות. כן טוענים המבקשים כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית – אשר נתונה לבתי המשפט במחוז דרום, לאור העובדה שמקום מגוריהם כיום הוא באשדוד – ובה ישנו סניף של המשיב. לבסוף טוענים המבקשים כי כתב התביעה נעדר פרטים מהותיים הנוגעים ליצירת החוב, לגובהו ולמימוש המשכנתא על הדירה. על כן עתרו הם כי אורה למשיב ליתן פרטים נוספים בליווי תצהיר, על מנת לצמצם את המחלוקות בתיק בטרם תוגש בקשת הרשות להגן.

4.המשיב פתח תגובתו בהצהרה, לפיה היה ותידה טענת ההתיישנות, מסכים הוא למתן רשות להגן. לגופה של טענת ההתיישנות, טוען המשיב כי העביר לבא-כוחו דרישה למימוש הסכום שבפיגור ביום 6.6.07, לאחר שהמבקשים לא עמדו בהחזרי ההלוואה במשך 6 חודשים רצופים. המשיב טוען כי מכתב האזהרה נשלח למבקשים ביום 21.6.07, ומשלא שעו המבקשים לאזהרה, פתח המשיב תיק הוצל"פ ביום 15.7.07 לאחר שהעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי, וביום 12.5.08 נמכר הנכס בהליכי מימוש באישור ראש ההוצל"פ. המשיב טוען כי סכום התביעה משקף את יתרת החוב לאחר מימוש הנכס. עוד לטענתו, לא שקט על שמריו, וכבר ביום 27.8.08 הוציא מכתב דרישה בגין יתרת החוב, אשר לא זכה להתייחסות מצד המבקשים.

בעניין ההתיישנות טוען המשיב כי הפיגור הובא לידיעתו, לאחר עיבוד הנתונים בחודש 6/07, ומיני אז ועד להגשת התביעה ביום 21.5.14 לא הגיעה תקופת ההתיישנות אל קיצה. המשיב טוען כי על פי הפסיקה יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מן הרגע בו הועמדה מלוא יתרת ההלוואה לפירעון מיידי, כאשר לשיטתו של המשיב, הדבר אירע בעת פתיחת תיק ההוצל"פ ביום 15.7.07. לחלופין טוען המשיב כי יש לדחות טענת ההתיישנות על בסיס סעיף 14 לחוק ההתיישנות, אשר קובע כי יש לעצור את מירוץ ההתיישנות כאשר הנתבע נמצא במדינה אחרת שבה לא ניתן לקיים את הבירור המשפטי.

בעניין השיהוי טוען המשיב כי אין לראות בו כמי שהשתהה וישן על תביעתו, שעה שפעל ללא לאות על מנת לגבות את חובו, ובין היתר פעל למימוש המשכון. המשיב טוען כי אין המבקשים יכולים להיבנות מכך שעזבו לחו"ל ובכך שפעלו בחוסר תום לב התעכב בירור התביעה נגדם.

בעניין הסמכות המקומית טוען המשיב כי בהסכם ההלוואה ישנה תניית שיפוט, ולפיה מקום השיפוט יהא "מקום חתימת ההסכם ו/או במקום בו נמצא הנכס ו/או במקום בו נמצא משרד של הבנק אשר בו מתנהל תיק ההלוואה". המשיב טוען כי על פי שלוש החלופות הסמכות נתונה לבתי המשפט במחוז חיפה, שכן ההסכם נחתם בעיר מעלות, הנכס היה ממוקם במעלות וכן חשבון ההלוואה התנהל בסניף הבנק במעלות.

בעניין הפרטים הנוספים טען המשיב כי הינם מצויים בתגובה זו, וביתר פירוט בתיק ההוצל"פ בו רשאים המבקשים לעיין. עוד לטענתו, משהסכים למתן רשות להגן, הרי שאין מקום בשלב זה לגלות פרטים אלו, והגילוי יבוצע במסגרת הליכי הגילוי בתיק.

5.בתשובה לתגובה מוסיפים המשיבים כי מירוץ ההתיישנות מתחיל מרגע שיש בידי התובע "כח התביעה", דהיינו החל מן הרגע שבו הוא זכאי להעמיד את מלוא היתרה לפירעון מיידי, ולא מן הרגע שבו עשה כן בפועל. על כן, אף לפי גרסתו של המשיב, עילת התביעה התגבשה לכל המאוחר ביום 1.5.07, עת פיגרו המבקשים בתשלום השישי ברציפות. לטענתם, השתהות הבנק ב"עיבוד הנתונים" או בהעברתם לבא-כוחם או בפתיחת תיק ההוצל"פ – אשר לא הוכח מתי אירעה בפועל, אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות. לטענתם, כלל הגילוי המאוחר אינו יכול לסייע למשיב בעניין זה. עוד מוסיפים המבקשים בעניין סעיף 14 לחוק ההתיישנות כי הוא לא חל בענייננו. לטענתם, לא שהו במדינה העונה על ההגדרה שבסעיף 14 לחוק. עוד טוענים הם כי בטרם יצאו את הארץ – בשל מלחמת לבנון השנייה, מסרו למשיב את מקום שהותם המדוייק ופרטי ההתקשרות עימם, מתוך אמונה כי מימוש הנכס יכסה את יתרת החוב ויותיר סכום אותו זכאים יהיו לקבל. ועוד בעניין זה טוענים המבקשים כי על פי חוזה ההלוואה זכאי המשיב להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי בחלוף שישה חודשים מרגע עזיבת המבקשים לחו"ל, ועל כן מירוץ ההתיישנות מתחיל ביום 1.5.07. המבקשים טוענים כי המשיב יכול היה להגיש התביעה במקביל למימוש המשכון, אף אם שהו המבקשים בחו"ל ולהמציא להם את כתב התביעה על פי התקנות, ולחלופין לאתרם עם שובם ארצה בשנת 2012, אולם המשיב השתהה ולא עשה דבר במשך זמן רב. המבקשים מוסיפים כי פנו למרכז המידע של ההוצל"פ לברר פרטים אודות התיק שנפתח נגדם, אולם נמסר להם כי הוא בוער זה מכבר. באשר לסמכות המקומית טענו המבקשים כי לבית משפט זה לא נתונה סמכות על פי התקנות, וכי תניית השיפוט מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, ודינו להתבטל. המבקשים עודם עומדים בתשובתם על מתן צו לגילוי פרטים נוספים.

דיון והכרעה:

טענת ההתיישנות

6.על פי הפסיקה יום לידת עילת התביעה, היא היום בו ניתן בידי התובע "כח התביעה", דהיינו: היום בו מתגבשות העובדות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו מצד הנתבע (ראו: ד"נ 32/84 עזבון וולטר נתן וויליאמס נ' ISRAEL BRITISH BANK פ"ד מד(2) 265, 271).

תחילה יש לציין כי על פי הדין "מקום בו מוכח כי התביעה התיישנה... שומה על בית המשפט לדחותה על הסף" (ראו: עא 4600/91‏ דבורה מוסקוביץ‎ ‎נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ''ד מח(3) 455, 458). יחד עם זאת, ההכרעה בסוגיית ההתיישנות הינה תלויית עובדות, ועל כן ראוי שלא לפסוק בסוגיית ההתיישנות ככל שבפני בית המשפט עומדת תשתית עובדתית מוגבלת (ראו: עא 1708/05‏ ‏ אבי גרא, עו"ד (רו"ח) נ' ד"ר יהושע רוזנצוויג, עו"ד (ניתן 31.01.2006)).

7.בענייננו יש לבחון, אפוא, אימתי נולדה עילת התביעה, והאם יש די ראיות כדי להכריע בשאלה זו כעת. המבקשים טוענים כי משניתן כוח התביעה בידי המשיב על פי ההסכם, ומשהיה רשאי להעמיד את יתרת ההלוואה לפירעון מיידי - מתחיל מרוץ ההתיישנות מייד.

8.ראשית, ולמרות שהמשיב- הבנק אינו חולק על כך, לטעמי, התקופה שבין היום שבו הוגשה הבקשה למימוש משכנתא לבין יום מכירת הנכס נמנית בתקופת התיישנות ולעניין זה לא יכול הבנק להיבנות מן הטענה, לפיה לא יכל לעמוד על גובה החוב עד למכירת הנכס. בנקודה זו הזדמן לי להביע עמדתי זו בפסק דיני מושא ת.א (חד') 11206-03-13 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' שלמה פרץ ואח' (ניתן ביום 28.6.2013)

9.באשר למועד לידת העילה; לפי שיטת המבקשים, ולפיה משעמדה למשיב הזכות להעמיד לפירעון מיידי את יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת, נולדה באותו היום עילת התביעה. גם אם נלך לפי גישתם זו של המבקשים, לטעמי טרם התיישנה התביעה משלא חלפו 7 שנים מיום "לידת התביעה". להלן אנמק מסקנתי זו.

10.סעיף 81 ב 1 (א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1976 קובע כי בקשה למימוש משכנתא על דירת מגורים לא תוגש אלא אם חלפו ששה חודשים מהמועד כמפורט להלן:

" (1)אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;