תא"ק 38268-04 רמ-נח בעמ נ' ישראלביץ ואח'

בפניי בקשה לצו על פי פקודת הביזיון.

לאחר מתן ארכה התקבלה תגובה, וניתנה החלטה המורה על תגובה לתגובה.

ב"כ התובעת עתר להורות על קיום דיון דחוף.

ביום 11.6.14 ניתן על ידי פס"ד המורה על פינוי הנתבעים 1-3 כנציגי עמותה המנהלים בית כנסת שהוגדר במסגרת פס"ד הראשון, ואשר על גודלו ומיקומו לא הייתה כל מחלוקת ואשר נמצא בחלקה בבעלות התובעת בחלק מחלקה 25 בגוש 6213, (להלן: "בית הכנסת").

לאחר מתן פס"ד הראשון הוגש ערעור על ידי התובעת וביהמ"ש המחוזי פסק, כי יש לקבוע ממצאים עובדתיים בשאלה, האם הייתה התחייבות של עו"ד שוב להקמת בית כנסת חילופי, וניתן פס"ד משלים הוא פס"ד נשוא הבקשה.

התובעת הגישה בקשה לביזיון המקיפה לא רק את הנתבעים המקוריים, או את העמותה שהנתבעים המקוריים היו נציגיה, אלא צדדי ג' נוספים שכלל לא היו חלק מההליכים הקודמים, וטענה, כי יש לנקוט כנגדם בהליך של בזיון הואיל ויש לראות בהם זרים לצורך קיומו של פס"ד.

הנתבעים הגישו תגובה במסגרתה טענו טענות שונות לעניין אי קיום ההוראות שבהם חויבה התובעת בפס"ד ובכללם העמדת מיקום תפילה חילופי.

עוד נטען, כי המקום הרלוונטי לניהול ההליך הינו לשכת ההוצאה לפועל.

התובעת עתרה לקיום דיון דחוף, אלא שלטעמי אין מקום לניהול הליכי בזיון מקום שיש סעד במסגרת ביצוע פס"ד בהליכי הוצאה לפועל.