תא"ק 38001-11-14 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' זנזורי ואח'

זוהי בקשה, לביטול פסק דין שניתן בהעדר בקשת רשות להתגונן כנגד המבקש ביום 11/2/15 ובקשה לאורכה להגשת הבקשה.

המשיב הגיש כנגד המבקש וכנגד נורית זנזורי (להלן: "החייבת"), מי שהייתה בעבר אשתו של המבקש, תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 57,924. על פי כתב התביעה, החייבת ניהלה חשבון אצל המשיב, במסגרתו נטלה הלוואה על סך 50,000 ₪. משלא עמדה החייבת בתשלומי ההלוואה, הועמדה ההלוואה לפירעון מידי. כעולה מכתב התביעה, המבקש ערב לכלל חובותיה של החייבת מכוח שטר ערבות מיום 17/1/12.

כנגד החייבת והמבקש, ניתן פסק דין ביום 11/2/15, לאחר שנמצא שכתב התביעה הומצא כדין לידיהם, בהסתמך על אישור מסירה, לפיו כתב התביעה הומצא לידי המבקש ביום 26/11/14. המבקש מודה בבקשה, בקבלת כתב התביעה בחודש נובמבר.

לטענת המבקש, יש לבטל את פסק הדין, מאחר והמשיב לא יידע אותו, כערב, לגבי מתן ההלוואה לחייבת. לטענת המבקש, הוא חתם על מסמך "ערבות מתמדת מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב" בעוד שמסמך עמו נכתב בכתב יד: "ללא הגבלה". אי התאמה זו יש בה כדי להביא לביטול הערבות. בפי המבקש טענות נוספות לעניין כשרות ערבותו.

מנגד, מתנגד המשיב לבקשה ולהארכת מועד להגשת הבקשה. לטענת המשיב, המבקש ערב ללא הגבלה בסכום, לכל חובות החייבת, וערבותו ניתנה בעת היותו בן זוג של החייבת. על כן, מדובר בערב רגיל ובלתי מוגן. עוד ציין המשיב, כי המבקש לא ביקש לבטל את ערבותו כלפי החייבת באף שלב, גם לאחר שהתגרש מהחייבת. באשר לטענה בדבר חובת היידוע בנתינת הלוואה לחייבת, טען המשיב כי מדובר בהלוואה שהסדירה חוב קיים, הגם, שעל פי ההסכמים שבין המשיב לבין החייבת לבין המשיב, אין כל מניעה בהגדלת האשראי לחייבת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשות להתקבל.

אין ספק שאין מקום לדון בבקשה על פי חובת הצדק, שהרי לא נפל פגם בפסק הדין וכתב התביעה הומצא כדין למבקש, על כן, נתונה ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ואין לחסום גישה זו בשל מחדל דיוני שניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות, בנוסף, על פי ההלכה המושרשת, יש לתת עדיפות לקבלת החלטה לגופו של עניין, ודי לצורך זה להראות הגנה אפשרית. בענייננו, אי ההתאמה בין כותרת שטר הערבות לתוכנה ביחס לסכום הערבות, מהווה לדעתי, טעם מספיק לבירור התביעה לגופה.