תא"ק 37902-11-14

הנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף בטענת התיישנות. לטענתו, בהתאם לכתב התביעה טוענים הנתבעים שהעבירו 30,000 דולר לחשבון עו"ד שפט ביום 13.6.07 ולטענתם אמורים היו לקבל את תעודת המניה של חברת "גמקום" ב- 13.9.07. לטענתם, כבר בחודשים ספטמבר ואוקטובר הם פנו לנתבע כדי לקבל את תעודת המניות ולא קיבלו אותה. לכן, לטענת הנתבע, עילת התביעה נוצרה ב-13.7.07 והתיישנה ביום 12.9.14 אך הוגשה רק ב- 18.11.14.

טוען הנתבע כי התובעים לא פעלו כדי לאתרו באמצעות משרד הפנים או רשם החברות או טלפונית, ואף מסתירים דו"ח חוקר פרטי שהזמינו. עוד טוען הנתבע שמכיוון שב"כ הנתבעים דאז עו"ד דב ארבל ז"ל פנה אליו כבר ביום 10.7.14 בדרישה להשבת כספי התובעים, הם יכלו להגיש את כתב התביעה כבר אז.

עוד טוען הנתבע להעדר יריבות כיוון שהתובעים לא העבירו את הכסף לידיו אלא לעו"ד שפט.

התובעים טוענים שהנתבע טוען להעדר יריבות כאשר הוא מסתתר תחת חברת השקעות שבבעלותו, שהוא הבעלים היחיד שלה. לטענתם, טרם פגה תקופת ההתיישנות כיוון שעל פי סעיף 7 לחוק ההתיישנות כאשר עילת התובענה הינה תרמית או הונאה, התקופה מתחילה עם גילוי ההונאה.

לטענתם, כאשר הם העבירו את כספם לנתבע הם טרם ידעו על התרמית וזו נודעה להם רק כאשר הנתבע נעלם עם כספם. לאחר 5 שנים כאשר איתרו אותו, הוא טען כי ישלח להם לאחר קבלת תעודת מניות. מוסיפים התובעים שלפניית עו"ד ארבל ז"ל השיב לו ב"כ הנתבע ביום 28.7.14 שמניות התובעים מוחזקות בידיו הנאמנות של הנתבע שמוכן לשחררם. ואין כל טענה להתיישנות.

הנתבע בתשובתו טוען שעילת התובענה היא הפרת הסכם ולא תרמית, עפ"י כותרת מהות התביעה וגם זו התיישנה בחודש ספטמבר 2014.

התובעים מפרטים בכתב התביעה כיצד ניסו לאתר את הנתבע שלטענתם נעלם עם כספם, פנו לבא כוחו, ולטענתם (סעיף 29 לכתב התביעה), לאחר שאותר הוא מנסה לכפר על מעשי המרמה בהצגת מצגי שווא. דהיינו טענת המרמה הועלתה כבר בכתב התביעה ובהזדמנות הראשונה. עוד לטענתם פניות ב"כ דאז, נענו שהנתבע מחזיק את המניות בנאמנות עבורם.

לאור טענת המרמה שהועלתה, ושהתגלתה זמן רב לאחר ההתנהלות בין הצדדים, אני דוחה את טענת ההתיישנות. כן אני דוחה את טענת העדר היריבות לאור העובדה שמדובר לטענת הדוברים בחברה שהנתבע הוא בעלים יחיד שלה.

אני דוחה את הבקשה במלואה.

הנתבע ישלם לתובעים ביחד ולחוד הוצאות בקשה זו בסך 1,500 שקל.