בנק מזרחי טפחות בעמ נ' דעדוש ואח'

כנגד הנתבע 1 ("הנתבע") ניתן ביום 3/8/2016 צו כינוס נכסים מכאן מעוכבים כל ההליכים כנגדו, לרבות בתיק זה אשר נפתח יום קודם לכן (2/8/2016).

עובדות כתב התביעה, בתמצית:

לבקשת הנתבע נפתח חשבון בבנק התובע והועמד בו אשראי לטובת הנתבע.

הנתבעת 2 ("הנתבעת") ערבה לחיובי הנתבע, בלא הגבלת סכום.

החשבון הפך לדביטורי עובר לאי מילוי התחייבויות הנתבע, ומכאן התביעה, ע"ס 156,433.00₪.

בקשת הרשות להתגונן שהגישה הנתבעת, נסמכת בתצהירה, בו (גם) העובדות הבאות:

"...מעולם לא אישרתי לערוב חוב ההלוואה ע"ש בעלי, אם כי נאמר לי שמדובר בערבות פורמאלית, שכן המדובר בהלוואה בערבות המדינה, כאשר הקרן של הממשלה ערבה להלוואות הבנק לעסקי בעלי..." – סעיף 5 בתצהיר הנתבעת;

"...עת הוחתמי בפני נציג הבנק... אותו מר "מני יפת", האחרון לא הסביר לי מאומה, למרות שידע שאני דוברת השפה הרוסית..." - סעיף 6 בתצהיר הנתבעת.

"...מעולם לא קיבלתי כל מידע מאודות ח-ן ההלוואה ע"ש בעלי..." - סעיף 7 בתצהיר הנתבעת;