תא"ק 37660-09-14 יוסף נ' אלקובי ניישטט ואח'

1.בשל צו כינוס שניתן כנגד התובע במסגרת הליכי פשיטת רגל, הוריתי בהחלטה מיום 18.4.2017 על עיכוב ההליכים במסגרת תובענה זו.

2.ביום 11.5.2016 הגיש התובע בקשה להחזר אגרה.

בהחלטה מיום 15.5.2016, קבעתי, כי תשלום האגרה יוחזר לתובע בכפוף לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן: "התקנות"). בהמשך נמסר לתובע התובע התבשר ע"י מזכירות בית המשפט, כי בהתאם לתקנות, הוא אינו זכאי להחזר אגרה, שכן עיכוב הליכים נוכח הוצאת צו כינוס כנגד התובע, אינו מסוג המצבים המנויים בתקנות ואשר מזכים בתשלום אגרה.

בהחלטה מיום 22.5.2016 קבעתי, כי לא נפלה טעות בהודעת המזכירות הנ"ל וכי היא נעשתה בהתאם להוראות הדין.

3.ביום 28.3.2017 הגיש התובע בקשה נוספת להחזר אגרה, במסגרתה טען, בין היתר, כי הטעם שבגינו עוכבו ההליכים בתיק אינו מתקיים עוד, שכן צו הכינוס בוטל ע"י בית המשפט המחוזי בנצרת (תדפיס דו"ח ממערכת הכונס הרשמי, ממנו עולה כי בוטל צו הכינוס, צורף כנספח לתשובת התובע לתגובת המדינה לבקשה להחזר אגרה), ומשכך יש להורות על מחיקת התביעה והחזר האגרה.

בהחלטה מיום 29.3.2017 ביקשתי את עמדת המדינה לבקשת התובע.

4.המדינה בתגובתה התנגדה להחזר תשלום האגרה במצב בו קיים עיכוב הליכים בתיק, אולם ציינה, כי ככל שבית משפט יורה על מחיקת ההליך, אזי מוסכם, כי חלה תקנה 6(ב)(1) לתקנות ("ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו") ולתובע עומדת הזכות להחזר אגרה בהפחתת הסכום החייב בניכוי.

5.בתשובת התובע לתגובת המדינה, חזר התובע על טענותיו .

6.לאחר שקראתי את הבקשה, התגובה והתשובה לבקשה, ולאחר שעיינתי בנספחים, מהם ניתן ללמוד, כי צו הכינוס שניתן לבקשת התובע, אכן בוטל ע"י בית המשפט המחוזי, הרי שאין עוד טעם לעכב את ההליכים בתביעה זו.

בנסיבות אלה יש להורות על ביטול ההחלטה בדבר עיכוב הליכים מיום 18.4.2017, ובד בבד להורות על מחיקת התביעה, לבקשת התובע.