תא"ק 37580-07-14 עירית חדרה נ' יוסף(המנוח) ואח'

כתב התביעה הוגש ביום 20/07/2014 בסדר דין מקוצר.

ביום 25/11/2014 ביקשה התובעת ארכה להמצאת כתב תביעה לחלק מן הנתבעים, באשר אך לחלקם בוצעה מסירה.

הבקשה קובלה וביום 26/11/2014 ניתנה החלטה, לפיה, על התובע לשקול צעדיו נוכח האמור באותה החלטה:

"הנתבע 1 הוגדר ע"י התובע כ"עזבון המנוח".

"עיזבון" אינו אישיות משפטית, על כן, נטול הוא כשרות משפטית, לחובה או לזכות. ניתן להגיש תביעה ע"י עיזבון או כנגדו, אך באמצעות מנהל העיזבון, אם אכן מונה כדין, או באמצעות כלל היורשים, בין אם על פי צו ירושה ובין אם על פי צו קיום צוואה. 

מיהות היורשים נקבעת ע"פ דין. היא אינה נקבעת ע"י התובע!

ראה בעניין זה: רע"א 6590/10 פ"ד [עליון] מיום 28/05/2012 [מאגר נבו] התובע ישקול צעדיו נוכח האמור לעיל".

חלף התייחסות עניינית להחלטה זו, הוגשה ביום 17/12/2014 בקשה המתעלמת לחלוטין מן האמור בהחלטה הנ"ל ותחת זאת מציינת הבקשה הנוכחית, כי אחד מן הנתבעים נפטר, לחלק אחר נמסר כתב התביעה ונציגי המשפחה פנו אל ב"כ התובעת בניסיון לסיים את התיק במו"מ.

מכאן, ניתנה הסכמת ב"כ התובעת למי מן הנתבעים למתן ארכה בת 60 יום להגשת בקשת רשות להתגונן.

אין הבקשה מפרטת מי פנה אל ב"כ התובעת, למי מן הנתבעים נמסר כתב תביעה ולמי לא, ולמי ניתנה ארכה.

כיון שכך, אני מורה על מחיקת הנתבע 1 מכתב התביעה, שכן זו מצוות הדין והלכה הפסוקה:

"...פעמים רבות, וכך אף אירע בענייננו, מוגשות לבתי המשפט תביעות בהן מצוין כי התובע הוא עיזבונו של אדם שהלך לעולמו. במקרים אחרים מוגשת תביעה נגד עיזבון. תביעות כאלה הינן פגומות. זאת, משום שעיזבון אינו אישיות משפטית, ומשכך אינו יכול להיות בעל דין בהליך משפטי כלשהו. יצוין, כי ההתייחסות אל עיזבון כאל בעל דין היא טעות שכיחה, החוזרת על עצמה. בתי המשפט משלימים במקרים רבים עם טעות זו, בלא להעלותה מיוזמתם..." ראה, רע"א 6590/10 [עליון] בעמוד 5 [מאגר נבו].