תא"ק 37568-06-13 בנק הפועלים נצרת סניף המעיין 12561 נ' אבו סלאח

לפניי בקשה למתן רשות להתגונן אשר הגיש הנתבע (להלן: "המבקש") מפני תביעה כספית, על סך של 69,644 ₪, אשר הוגשה נגדו מתוקף ערבותו לחובו של אחיו, מר כפאח אבו סלאח, הוא החייב העיקרי.

לאחר שהתובע (להלן: "הבנק") תבע את החייב העיקרי ופעל כנגדו בלשכת ההוצאה לפועל, התקבל מאת ראש ההוצאה לפועל אישור על מיצוי ההליכים כנגד החייב ולבנק הותר להגיש תביעה כנגד המבקש.

בתצהיר המצורף לבקשתו, מאשר המבקש כי חתם על כתב ערבות לאחיו בגין הלוואה בסך 60,000 ₪. אחיו נקלע לקשיים והוא הוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים". במצב זה, משלם הוא, בהתאם להחלטת ההוצאה לפועל, מדי חודש סך של 800 ₪, על חשבון חובותיו.

טענת ההגנה היחידה, בעטיה ביקש להתגונן בתיק זה, היא כי משעה שהחייב העיקרי, אחיו, משלם מדי חודש את הסך של 800 ₪, כפי שחוייב במסגרת ההוצאה לפועל, אין מקום לפעול כנגדו.

ביום הדיון הוגשה בקשה חדשה למתן רשות להתגונן. בבקשה, אשר במסגרתה כבר יוצג המבקש על ידי בא-כוחו, נוספו טענות רבות אשר לא נזכרו קודם לכן בבקשה אשר הוגשה על ידי המבקש בעצמו. הטענה המרכזית היא כי המבקש הוטעה לחשוב כי המדובר בערבות להלוואה בסך 6,000 ₪, כאשר בפועל, המדובר בהלוואה על סך של 60,000 ₪.

ב"כ הבנק עתרה להוצאת התצהיר החדש, אשר לא הוגשה כל בקשה להגישו, מן התיק, אך הבהירה כי מוותרת היא על חקירת המבקש, בין אם יוגש התצהיר השני אם לאו. לאחר שמיעת טענות הצדדים, התרתי למבקש להגיש את הבקשה המתוקנת, אשר הוגשה לאחר שנטל לעצמו ייצוג משפטי.

בתום הדיון, ניתנה לב"כ המבקש, לבקשתו, שהות בת 30 ימים לצורך נסיון אחרון להשגת פשרה עם הבנק. ככל שלא תושג פשרה, הותר לבנק להשלים את טיעוניו בכתב, בשים לב לתצהיר החדש אשר הוגש בבוקר הדיון.

לא הוגשה הודעה על הסכמה בין הצדדים. תחת זאת, הוגשה השלמת טיעונים מטעם הבנק. המבקש עתר לארכה להגשת תגובה לטיעוני הבנק, אולם המועד חלף ותגובה לא הוגשה.

עתה, באה אני להכריע בבקשה.

הלכה היא כי מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524). לפיכך, גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן, זאת ככל שהגנתו אינה "הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בל"ל, פ"ד נט(3) 42).

די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה ואין בית המשפט בודק, בשלב זה, כיצד יצליח הוא להוכיח את הגנתו ומה טיב ראיותיו. בית המשפט אף אינו בודק את מהימנות הדברים וההנחה היא שהדברים הנטענים, ברי הוכחה הם (גורן, סדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 402-403).