תא"ק 37150-05-15 טדיס-פאב בע"מ נ' 1492 אילת בע"מ ואח'

לפני בקשה מטעם הנתבעים להעברת הדיון בתיק זה מבית משפט השלום בתל אביב לבית משפט השלום באילת.

טענות הצדדים בתמצית:

• הנתבעים טוענים כי בבסיס התובענה נשוא התיק עומד הסכם שכירות שנחתם בין נתבעת 1 לבין התובעת. התובעת בחרה להגיש את התובענה לבית משפט השלום בתל אביב מכוח תניית שיפוט שבסעיף 21 להסכם. מתניה זו עולה כי מדובר בתניית שיפוט מקבילה, הצדדים להסכם לא קבעו כי לבית משפט בתל אביב ו/או בהרצליה תהיה סמכות מקומית בלעדית. לנוכח תניית שיפוט מקבילה, הרי שהחלופה הנוספת לקביעת סמכותו המקומית של בית המשפט היא בהתאם להוראות תקנה 3 לתקסד"א. בהתאם למבחן מירב הזיקות יהיה זה נכון וראוי כי התובענה תידון בפני בית משפט השלום באילת, שכן מקום עסקה של נתבעת 1, מקום מגורי נתבע 2 ו3 והנכס נשוא ההסכם נמצא באילת. ניהול התביעה בבית משפט השלום בתל אביב יסבך, יסרבל וייקר את בירורה.

• התובעת טוענת כי הסכם השכירות נערך ונחתם ברמת השרון, בסעיף 21 להסכם קבעו הצדדים תניית שיפוט אשר מוסרת את הסמכות לדון בטענות הצדדים הנובעות מהסכם השכירות בין במישרין ובין בעקיפין לערבים תל אביב ו/או הרצליה. הנתבעים סרבו לפנות את המושכר בתם תקופת השכירות ולא שילמו דמי שכירות. לאור הסירוב, התובעת פנתה לבית משפט זה בתביעה לפינוי מושכר ובה הנתבעים אישרו את סמכות בית משפט השלום בתל אביב לדון בתביעה בהתאם לתניית השיפוט (37612-01-15). כמו תביעת הפינוי כך גם תביעה זו נובעת מהסכם השכירות. מכל מקום על הנתבעים היה לשלם לתובעת את דמי השכירות בשיקים לפקודתה, ההפקדה מהווה את קיום הסכם השכירות. כלומר, חשבון הבנק של התובעת הינו מקום ההתחייבות, כאשר חשבון הבנק של התובעת מצוי בתל אביב. לפיכך, לבית משפט השלום בתל אביב הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה זו. בית המשפט מתבקש לדחות את בקשת הנתבעים על הסף ולחייבם בהוצאות.

   

  הכרעה

  דין הבקשה להידחות.

  הנתבעים בבקשתם להעברת הדיון מפנים לסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. חוששני שב"כ הנתבעים מערבב בין שאלת סמכותו המקומית של בית המשפט, לסמכותה הייחודית של כב' נשיאת בית המשפט העליון, מכוח סעיף 78 לחוק, להעברת דיון מטעמי נוחות. ככל שהנתבעים התיימרו לבקש ממני (כערכאה דיונית) להכריע בבקשה לפי סעיף 78 לחוק (וכך למעשה הכתירו את בקשתם), הרי שדין הבקשה להידחות על הסף בשל היעדר סמכות שלי לכך. וככל שהתכוונו להשתית בקשתם על טענה של היעדר סמכות מקומית לבית משפט השלום בת"א, הרי שבקשתם נוסחה שלא כהלכה ובאופן מבלבל, משום שבתוכנה מדובר על טעמי נוחות (מירב הזיקות), שהם טעמים שכלל לא רלוונטיים אלא כאשר הטוען אותם מודה בסמכות הפורמאלית של ביהמ"ש שבו הוגש ההליך. מכל מקום, ניכר כי הנתבעים מודים שלבימ"ש זה קיימת סמכות מקומית (סמכות מקבילה), ודי בכך כדי לדחות טענתם להיעדר סמכות מקומית, ככל שהתכוונו לטעון לכך.

  בסעיף 21 להסכם השכירות קבעו הצדדים תניית שיפוט אשר מוסרת את הסמכות לדון בטענות הצדדים הנובעות מהסכם השכירות לערים תל אביב ו/או הרצליה.

  הנתבעים טוענים כי זו היא תניית שיפוט מקבילה ואינה ייחודית ולכן לפי מירב הזיקות, התובענה צריכה לדון בבית משפט השלום באילת.

  באם מדובר בתניית שיפוט ייחודית, על התובעת להגישה לבית משפט באותו אזור שיפוט שנקבע בהסכם בין הצדדים. באם מדובר בתניית שיפוט מקבילה, רשאית התובעת להגיש תביעתה לבית משפט בהתאם לתניית השיפוט או לבית משפט אחר בהתאם לחלופות המנויות בתקנות 3 או 4 לתקסד"א לפי בחירתה.

  בענייננו, תניית השיפוט בסעיף 21 להסכם בין הצדדים אינה נוקטת בלשון מפורשת ובלתי מסויגת אשר מעניקה סמכות בלעדית לבתי המשפט המוסמכים תל אביב ו/או הרצליה, תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים. לאור האמור, תניית השיפוט בהסכם אינה תניית שיפוט ייחודית אלא תניית שיפוט מקבילה, ולכן משמעות הדבר היא, שלתובעת נתונה הבחירה להגיש את התובענה במקום המוסכם או באחד מבתי המשפט המוסמכים על פי תקנות 3 ו-4.

  הואיל ולשון הסעיף אינה מעלה ספקות באשר לכוונת הצדדים, איני רואה מקום להמשיך ולתור אחר כוונה זו מתוך מטרת ההוראה ומגמותיה. בכל מקרה, הנתבעים מודים בתוקפו של סעיף תניית השיפוט כסמכות מקבילה ודי בכך להותיר לתובעת לבחור.

  בנסיבות אלו, אני דוחה את בקשת הנתבעים.

  התובעת ביקשה בתגובתה לחייב את הנתבעים בהוצאות עקב הבקשה שבכותרת, אך ביום 13/7/15 הגישה התובעת בקשה/הודעה ללא רשות בית המשפט ובניגוד לכלל שלפיו למגיש הבקשה שמורה זכות "המילה האחרונה". ולפיכך, לא ייפסקו הוצאות לטובתה.

  בהחלטתי מיום 23/6/15 מצאתי שיש לאפשר לנתבעים ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן עד ליום 20/7/15. ביום 19/7/15 הגיש ב"כ הנתבעים בקשה למתן ארכה עד ליום 23/7/15 להגשת בקשת רשות להתגונן- הנני מאריך המועד כמבוקש כארכה אחרונה!