תא"ק 37122-12-16 ביטום בע"מ נ' אליאס

בפני מונחת בקשת המבקש (הנתבע) להעברת הדיון בתיק מבית המשפט השלום בעכו לבית המשפט השלום במחוז מרכז בטענה שלבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בעניין.

נסיבות המקרה הן כדלקמן: 

1. ביום 18.12.2016 הגישה המשיבה נגד המבקש תביעה כספית בסדר דין מקוצר ע"ס 134,226 ₪ בשל אי תשלום יתרת חוב כלפי המשיבה בהתבסס על כתב ערבות ושטר חוב.

2. ביום 06.04.2017 הגיש המבקש בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן. במקביל, הוגשה בקשה להעברת מקום הדיון בתיק למחוז מרכז.

3. בהחלטתי מאותו יום הוריתי למבקש להעביר את בקשתו למשיבה לצורך קבלת תגובתה לבקשה להעברת הדיון.

4. משהתקלה תגובת המשיבה הוריתי על העברת התגובה למבקש לצורך קבלת תשובתו ובעקבות קבלת תשובת המבקש קבעתי דיון בבקשה ליום 24.05.2017.

5. לבקשת הצדדים נדחה מועד הדיון ליום 29.06.2017. במהלך הדיון סברתי, כי נכון וראוי לנסות ולהביא את הצדדים לידי הסכמות הן בשאלת הסמכות המקומית והן בבקשה למתן רשות להתגונן, אך הצדדים עמדו על מיצוי הדין. משכך, אין מנוס מהכרעה במחלוקת בשאלת הסמכות המקומית על-פי שורת הדין.

   עיקר טענות הצדדים:

6. לטענת המבקש, המשיבה ביססה בתביעתה את הסמכות המקומית של בית משפט זה על תניית שיפוט בין הצדדים בכתב הערבות ושטר החוב עליהם חתם המבקש, כאשר מדובר בתניית שיפוט המהווה תניה מקפחת בחוזה אחיד שאין לכבדה. נטען עוד, כי המשיבה הינה חברה גדולה המספקת חומרי איטום ברחבי הארץ ולה שני סניפים לפחות: האחד בחיפה והשני בפתח תקווה, ומשכך הרי תניית השיפוט המאפשרת בחירת מקום ההתדיינות בכל בית משפט בארץ לפי בחירת המשיבה, היא תניה מטיבה עם המשיבה יותר מאשר עם המבקש. בנוסף נטען, כי לבית משפט השלום בעכו אין זיקה להתקשרות בין הצדדים, וכי בהתאם לחלופות הקבועות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כתובתו של המבקש (הנתבע) היא בעיר ראשון לציון, כתובתה של המשיבה (התובעת) והמשרדים מולם עבד המבקש הינם בסניף החברה בפתח תקווה וכל ההתקשרות העסקית בוצעה באיזור המרכז לרבות שליחת ציוד, חתימה על קבלת ציוד, והעברת כספים בגין העסקה שבוצעה. על כן, יש להעביר התובענה לדיון בבית משפט השלום במחוז מרכז (שלום ראשון לציון או שלום פתח תקווה).

7. בתגובה לבקשה טענה המשיבה, כי יש לדחות את טענות המבקש. בתגובה נטען, כי המבקש לא הוכיח שמדובר בחוזה אחיד ו/או בתנאי מקפח בחוזה אחיד. נטען עוד, כי הצדדים רשאים להתנות על הסמכות המקומית ולא ניתן ללמוד מכך שמדובר בתנאי מקפח. המשיבה הוסיפה כי אין לייחס חשיבות מיוחדת לשאלת הסמכות המקומית נוכח ההלכה הפסוקה בעניין. נטען עוד, כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי הסמכות המקומית מוקנית לבית משפט השלום בעכו מאחר ולפי ההלכה הפסוקה יש לקבוע את הסמכות המקומית לפי הדין המהותי ובהתאם להוראות חוק החוזים וככל שהצדדים לא קבעו מקום לקיום החיוב, יש לקיים את החיוב במקום עסקו או מגוריו של הנושה, קרי בעיר חיפה, וזה הוא המקום שמיועד לתשלום. על כן, יש לדחות את בקשת המבקש.