תא"ק 37095-02-14 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

1.עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המוסד לביטוח לאומי כנגד כלל חברה לביטוח בע"מ מכוחו של הסכם, אשר נחתם בשנת 1979 בין המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח ולפיו על חברות הביטוח לשפות את המוסד לביטוח לאומי באחוז מסוים (55% ביחס למי שנפגע בהיותו נהג הרכב, 62.5% ביחס למי שנפגע שאינו הנהג ברכב) מהגמלאות שישלם המוסד לנפגע בתאונת דרכים שחברת הביטוח אחראית לפצותו בגינה (להלן: "ההסכם").

יוער כי ההסכם אינו בתוקף עוד לאחר שבוטל לפני מספר שנים (2009-2010), אך על פי פסק הדין בענין רע"א8354/11 המוסד לביטוח לאומי נ' חנין הוראותיו מוסיפות לחול על תאונות שאירעו עובר לביטולו (כך התאונה בגינה הוגשה תביעה זו - 2008 – ראה סעיף 4 לכתב התביעה).

2.לפני מונחת בקשת הנתבעת ליתן לה רשות להתגונן בשלוש "טענות הגנה".

הראשונה - חישוב הגמלאות בהתחשב בקיצור תוחלת חייה של הנפגעת;

השניה – חישוב הגמלאות בהתחשב בתקרת שילוש השכר הממוצע במשק;

השלישית – הפחתת "מענק דיור" מהסכום הנתבע בהיותו "גמלה בעין".

3.בדיון שהתקיים במעמד הצדדים (לאחר הגשת טיעונים מסכמים בכתב) הוסכם כי:

א.תינתן לנתבעת רשות להתגונן בטענה השניה

ב.הנתבעת תחזור בה מטענתה השלישית

ג.בית המשפט יכריע בבקשה לרשות להתגונן בהתייחס לטענה הראשונה בלבד.

תמצית טיעוני הצדדים