תא"ק 36619-02-14 בנק הפועלים חיפה סניף קריית שפרינצק 12708 נ' פליושץ'

לפניי בקשת רשות הלתגונן, שהגיש המבקש, ערב מוגן לחובו של לקוח המשיב, מר הופמן שור (להלן: "החייב"). המבקש חתם יחד עם החייב ביום 24/6/10 על כתב התחייבות וערבות להלוואה בסך 50,000 ₪, החייב לא עמד בתשלומים, ולאחר שניתן אישור על מיצוי ההליכים נתבע המבקש.

המבקש טען כי עלה ארצה בשנת 1999, וכאשר הוחתם על כתב הערבות לא הבין ולא יכול היה להבין את האמור בו, וכי המשיב הפר את כל חובותיו החוקיות כלפיו. המבקש אישר כי נעתר לבקשת חברו לעבודה, החייב, לחתום בבנק על מנת שהחייב יקבל את ההלוואה, אך טען כי המושג "ערבות" לא היה מוכר לו, והוא חשב שיש צורך בחתימתו על מנת לאשר כי החייב קיבל את ההלוואה. המבקש ציין כי השיחה בבנק התקיימה בעברית עם החייב בלבד, והוא חתם ללא שקיבל כל הסבר שהוא, ואף לא נמסר לו העתק. המבקש טוען כי לו היה מבין את משמעות חתימתו לא היה חותם, שכן מעולם לא התכוון לערוב לחייב. במיוחד טוען המבקש כי לא היה חותם לאחר שנודע לו מבא כחו כי בניגוד לטענת החייב כי הוא מקבל הלוואה לרכישת רכב ומימון משק הבית, ניתנה ההלוואה למיחזור הלוואות קיימות.

מכאן טוען המבקש כי המשיב הפר כלפיו את חובת הגילוי, לא נתן לו הודעה על אי קיום ע"י החייב ולא הזדמנות להיכנס בנעלי החייב להלוואה, כי המבקש עדכן כתובת במשרד הפנים בכל אימת שעבר דירה (צורף תדפיס הכתובות), וכי נודע לו על אי עמידת החייב בהלוואה רק עת קבלת החלטת ראש ההוצל"פ על מיצוי הליכים ביום 11/10/13.

המשיב בתגובתו טען כי לפני חתימת הערבות נמסרו למשיב תלושי שכר של המבקש ויחד עם הודאתו בפרוטוקול הדיון בבקשה לביטול פסק דין כי "עשה טובה לחבר" וכי פנה לחייב והתעניין אם הוא משלם, הדבר סותר את טענתו כי לא הבין שהוא חותם על ערבות, כמשמעותה.

המשיב הפנה לטופס גילוי מידע לערב וציין כי מלוא הפרטים מופיעים בטפסים, עליהם חתם המבקש לא פחות מ-17 פעמים. המשיב גם מפנה להכחשתו הגורפת של המבקש של חתימותיו על מסמכים שקיבל, למרות שלאחר כל מסמך שקיבל הגיש בא כחו תגובה, דבר המעיד על מסירה. המשיב טוען כי אי ידיעת השפה אינה מצדיקה התנערות מחתימה. המשיב צירף לתגובה מכתב התראה אחד מיום 13/12/11, שנשלח לרח' כנרת 6, חיפה (נספח ה' לתגובה), אך אישר כי לא נמסר למבקש עקב שינוי מען.

כמצוות כב' השופט צ'יזיק צורף לתגובה תצהיר גב' רותי לוי, שהחתימה את המבקש על כתב ההתחייבות והערבות ועל טופס גילוי מידע לערב. המצהירה אישרה כי הדבר היה לפני ארבע שנים ואינה זוכרת פוזיטיבית את המבקש אך הצהירה כי הינה פקידה ותיקה, הפועלת לפי נהלי הבנק והצהירה כי מסרה למבקש את כל העובדות הרלוונטיות טרם חתימתו. המצהיר לא התייחסה לעניין השפה, כפי שנדרש בהחלטה.

מאחר והתיק הועבר לטיפולי, ולאחר קריאתו, הצעתי לצדדים להסכים כי החלטה תינתן ללא דיון, ושני הצדדים הסכימו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מוצאת כי לשלב זה של הדיון, הראה המבקש הגנה לכאורה במספר טענות ואני דוחה רק את טענתו לפיה לא היה מודע לטיב חתימתו על כתב ההתחייבות והערבות וסבר כי מדובר בחתימה לאימות העובדה שהחייב קיבל הלוואה. הטענה אינה הגיונית, אינה מסבירה את העובדה שהמבקש מסר תלושי משכורת שלו, ונסתרת מדברי המבקש בעצמו לפיהם עשה לחייב טובה לבקשתו, ואף התעניין בדיעבד אם הוא משלם. דחיית הטענה אינה מושתתת על חוסר האמינות, שאני רוחשת לטענות, דבר שאינו בסמכותי, אלא על הפסיקה ששללה טענות כאלה, וקבעה כי החותם על מסמך מבלי להבין את טיבו מחוייב בתוצאות חתימתו, אלא אם הוטעה בדבר משמעותו. מאחר והמבקש טוען כי לא הוסבר לו דבר בבנק, בוודאי שלא יוכל לטעון כי הוטעה, ואם בחר לחתום על המסמכים, שאינו יכול לקרוא בעצמו, ללא שאלה וללא קבלת הסבר אין לו להלין אלא על עצמו. המבקש אף טען כי חתם על כתב ערבות בבנק הפועלים בתיק אחר (סעיף 24 לתצהיר), דבר המעיד כי המבקש חזר על התנהלותו חסרת הזהירות יותר מפעם אחת.

אני מקבלת את טענת המבקש לפיה לא הוסברו לו פרטי ההלוואה, ולא נאמר לו כי נועדה לכסות הלוואה קודמת שלא נפרעה. תצהיר פקידת המשיב מתחמק משאלת השפה, וטענתה הגורפת של גב' לוי: "סקרתי בפניו את כל הפרטים בדבר הסכם ההלוואה, תוך הבהרה מה משמעותה של ערבות לחיובי הלווה, ומה יקרה באם הלווה לא יעמוד בחיוב... ציינתי בפניו כי הערבות הינה לחוב קיים וכי החוב הקיים אינו נפרע כסדרו. חתימות המבקש מצוינת ומודגשת ליד כל פרט ופרט שמולא בכתב יד בכתב הערבות ובטופס גילוי מידע לערב, מה שמוסיף ומראה כי הוחתם ליד כל פרט ופרט אשר הבנק נדרש להבהיר לערב" (סעיפים 15-19 לתצהיר מיום 11/1/15). הדיון ביום 9/9/14, התנהל בסיוע בנו של המבקש בתרגום, ובהחלטת הביניים מיום 26/10/14 קבע כב' השופט צ'יזיק בבירור: "התובע יבהיר בתצהירו את נסיבות החתימה על כתב הערבות, ויצרף תצהיר נציג הבנק מולו נחתם כתב הערבות, בכל הנוגע לשאלות העולות מהבקשה, ובעיקר בהקשר של קשיי השפה (בסוגיית מתן מידע בע"פ, והצגת המסמכים הכתובים)". המצהירה לא טרחה לציין ולו במילה אחת את ידיעותיה בשפה הרוסית וכיצד הסבירה למבקש את כל הפרטים, שהיא טוענת שהסבירה. מראית פני טופס גילוי המידע מעיד כי אין קשר בין חתימות המבקש לפרטים הממולאים, ראו למשל את החתימה משמאל לסעיף 4(ג) למסמך, בו לא כתוב דבר. כך גם בכתב ההתחייבות והערבות עצמו. אין להסתמך על החתימות כמעידות על גילוי הפרטים בצורה פוזיטיבית. המשיב אינו יוצא ידי חובתו בהחתמת המבקש ללא מילה, וטענת המבקש בעניין לא נסתרה. יש הגיון בטענת המבקש, רתך שהשתכר כ-5,400 ₪ לחודש, כי לא היה חותם לחייב ערבות לו ידע כי המדובר בהלוואה לכיסוי חוב קודם, שאינו נפרע.

אני מקבלת את טענת המבקש לפיה המשיב לא הודיע לו על אי עמידת החייב בהלוואה כנדרש בחוק הערבות. הערבות נחתמה בחודש יוני 2010 והתביעה נגד החייב הוגשה בפברואר 2012, אך לא ידוע מתי החל הפיגור. אישור המסירה החתום המוקדם ביותר שהוצג היה מיום 5/3/12 (ת/3). ההתראה מיום 13/12/11, שצורפה לתגובה לא נמסרה, כפי שמאשר המשיב. המשיב מסתמך על חובת המבקש לעדכן את הבנק בכתובתו אך לא עשה את המעט, שניתן לצפות ממנו כבנק סביר, ולאתר את מענו העדכני של המבקש ברישומי משרד הפנים. מיום 13/10/10 עודכן מען המבקש כמי שעזב את המען ברח' כנרת ועבר לרח' ארלוזרוב. אף שהמשיב ידע שהמבקש לא קיבל את המכתב, לא עשה כל מאמץ למסור לו את ההודעה, ובכך הוכחה טענת המבקש כי המשיב לא עמד בהוראות חוק הערבות ולא מסר לו הודעה על אי קיום. אין חולק כי נודע למבקש על הבקשה למיצוי הליכים בחודש אוקטובר 2013, אך אין בכך כדי לאיין את טענותיו הקודמות בזמן, שבכל אחת מהן יש להקים לו הגנה ראויה לבירור.