ניתוח טענות להתיישנות חובות ארנונה

נגד הנתבע הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר, אשר במסגרתה נתבע לשלם חובות ארנונה בסכום כולל של 115,648 ₪, מעודכן ליום 13.1.2016.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן ובמסגרתה טען כי יש לדחות על הסף חלק מהתביעה, מחמת התיישנותה. כן טען, כי חוב הארנונה הנתבע חושב באופן שגוי, בניגוד להחלטת העירייה בהשגה שהגיש, אשר בה נקבע סיווג שונה של הנכס ואף הוקטן שטח הנכס המחויב בתשלום ארנונה.

עוד בטרם ניתנה רשות להתגונן, התבקשה התובעת (להלן גם – העירייה) להגיב לטענותיו של הנתבע ואמנם עשתה כן בהרחבה בתגובה מנומקת. הנתבע הורשה להשיב, אך נראה שוויתר על כך.

פסק-דין זה, כולל אפוא, הכרעה בבקשת הרשות להתגונן וכן בטענת הסף שטען הנתבע (טענת ההתיישנות).

א.רקע – עיקרי העובדות וההליכים וכן תמצית טענות הצדדים

2.התביעה הנדונה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר ביום 19.1.2016 ובמסגרתה עתרה התובעת לחיוב הנתבע לשלם חוב ארונה בסכום כולל של 115,684 ₪. על-פי הנטען, זהו סכום החוב המעודכן ליום 13.1.2016 בקשר לנכס שהנתבע מחזיק בו ברחוב הארון אל-רשיד 19 בירושלים (מספר זיהוי נכס בעירייה: 30956-041-000-0164; מספר חשבון בעירייה: ***********) (להלן – הנכס)). יוער, כי בכתב התביעה לא נאמר מה התקופה שלגביה נתבע חוב הארנונה, אולם על-פי נתוני טופס גיול חוב הארנונה (נספח א' של כתב התביעה), החוב הוא בקשר לתקופה שמיום 1.1.2007 ועד יום 9.9.2013.

עוד נטען בכתב התביעה, כי ביום 3.6.2015 נשלחה אל הנתבע דרישת תשלום והתראה טרם נקיטת הליכים (שם, נספח ב'. בדרישת תשלום זו, סכום החוב היה סך 981,348 ₪. על-פי טופס הגיול (נספח א'), נראה כי מלוא החוב הוא עבור תקופה של עשרים ושתיים שנה, שראשיתה בשנת 1994).

3.ביום 27.3.20016 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן, ובמסגרתה העלה כאמור, שתי טענות: האחת, בקשה לדחות על הסף מחמת התיישנות את התביעה בעניין חוב הארנונה בקשר לתקופה שמיום 1.1.2007 ועד יום 31.12.2008. השנייה, טענה כי החוב הנתבע חושב באופן שגוי בכך שהנכס סווג בתור "עסק" ובשטח שגוי. כך בעוד שבעקבות השגה שהגיש הנתבע התקבלה טענתו בהחלטה מיום 25.10.2012, כי סיווגו הנכון הוא "מגורים" ושטחו 48 מ"ר, שזהו שטח קטן יותר מזה שעל-פיו חויב (ההחלטה בהשגה – נספח א' של בקשת הנתבע).

4.בהתאם להחלטה מיום 27.3.2016 הגישה התובעת ביום 12.4.2016 תגובה מפורטת ומנומקת לטענותיו של הנתבע. הנתבע הורשה להשיב עד יום 15.5.2016, אך נראה כי ויתר על כך.