תא"ק 36369-05-14 מועצה אזורית גזר נ' קריטי ואח'

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. בפני בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה נגדם על ידי המועצה האזורית גזר (להלן: המועצה), בתחומה הם מתגוררים, לתשלום חובות ארנונה ואגרות ביוב, כפי שהצטברו בספרי התובעת במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.

להשלמת התמונה יצויין כי בין הצדדים מתנהל הליך נוסף, בעקבות תביעה קודמת שהגישה המועצה בשל חובות דומים המתיחסים לתקופה שעד 04.06.2007 (התביעה נפתחה בתיק 3628/07, ולאחר שבוטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה, נפתח מחדש במערכת הממוחשבת במספר תיק 54805-12-12). ההליך הנוסף תלוי ועומד, ונראה כי ישנן טענות מצד הנתבעים המתבררות בהליך האחר, להן תהיה השלכה על הקביעות גם בתיק זה.

 המועצה טענה כי הנתבעים לא הסדירו את חובם למועצה, ועל כן הוגשה תביעה זו.

2.הנתבעים בבקשת הרשות להתגונן מעלים טענות עקריות אלה:

א. הנתבע 1 הוכר על ידי משרד הביטחון כבעל נכות רפואית של 20%, בעטיה איבד לחלוטין את כושר עבודתו והשתכרותו, ועל כן הוא זכאי להנחה מסכום הארנונה בשיעור של 80% מהחיוב.

ב.התביעה הוגשה בחוסר תום לב, משלא צויין בה ההליך הקודם, לרבות העובדה שפסק הדין שניתן בו בוטל והליכי הגבייה עוכבו, עד לסיום בירור התביעה.

ג.התובעת לא שלחה דרישות תשלום בכתב, או התראות לתשלום החוב הנטען.

ד.אין כל הסבר או פירוט כיצד חושב סכום התביעה. למעשה, נכללו בסכום שנתבע סכומים שכבר שולמו, וכן סכומים שנכללו בתביעה בהליך הראשון, ולמעשה מדובר בדרישה הכוללת חובות משנת 1951, 1988 ומשנת 1995 ואילך. בשל כך, נכללו בתביעה חובות שחלה עליהן התיישנות.

ה.הובטח לנתבעים כי עניינם יובא בפני ועדת חריגים, וזאת טרם נעשה. בכך נפגע זכות הטיעון של הנתבעים – שיכלו להביא את עמדתם והשגותיהם על חוב הארנונה בפני ועדת החריגים – ובשל כך יש מקום להורות על בטלות החוב.

ו.עד לשנת 1995 נעשתה גביית המיסים והיטלי הביוב באמצעות ועד יישוב גני יוחנן, ובאותה שנה כאשר הועבר הטיפול למועצה, שילמו הנתבעים את כל חובם באמצעות העברת שטח של דונם אדמה למועצת גני יוחנן, ושווי אותו שטח היה צריך להיות מופחת מסכום החוב.

ז.בהמשך, בשנת 1995 מכר הנתבע באמצעות מועצת גני יוחנן מניה שהיתה לו בחברת תנובה בסך של 80,000 ₪, הכספים נתקבלו על ידי המועצה ומהתמורה הופחת סך של 50,000 ₪ לצורך העברתו למועצה, אך סכום זה לא הופחת על ידי המועצה מסך חובות הארנונה של הנתבעים.

ח. השטח הבנוי אליו מתייחס החוב הנתבע מיועד ברובו למטרות חקלאיות, ולא למגורים, לרבות מחסן חקלאי ואוטובוס על גלגלים. החוב הנטען חושב גם על מחסנים חקלאיים, ועל בסיס מפת מדידה שאינה מקובלת על הנתבעים, לרבות מבנה המשמש לאחיו של הנתבע הזכאי להנחה בתשלומי הארנונה.

3.ביום 24.11.14 התקיים דיון בבקשה, נשמעו טענות הצדדים וכן נשמעו דברי הנתבע 1. הוצעה לצדדים הצעה שלא נתקבלה על דעתם, ועל כן נדרשת ההכרעה המשפטית בבקשה.

4.אקדים אחרית לראשית ואבהיר כי מצאתי כי יש לתת לנתבעים רשות להתגונן, בכפוף להפקדת ערובה בקופת בית המשפט.

המסגרת המשפטית

5.ההלכה הפסוקה סוכמה בפסיקת בית המשפט העליון בסע' 18-20 לפסק הדין בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ [09.12.2009], ולמען הנוחות יובאו להלן עיקרי הדברים:

"18. ...בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה..." ... ובית המשפט שואל את עצמו: בהנחה שהגנת הנתבע אמת היא היכול הנתבע לזכות במשפט? אם התשובה על כך היא 'כן' נותנים לנתבע רשות להתגונן"... נובע מכך, "כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר – אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן" ...

19. חרף כללים מקלים אלה, שנועדו למנוע נעילת שער בפני מי שהגנה אפשרית בפיו, נקבע כי "לא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים'..." ...