תא"ק 36336-12-15 לוי ואח' נ' בן כח ואח'

בפני בקשה למחיקת תביעה על הסף, מחמת העדר פרטים מספקים. התביעה היא להחזר הלוואות, שלפי כתב התביעה ניתנו למבקשת ולבעלה (דאז); נגד הנתבע הנוסף ניתן פסק-דין בהעדר התגוננות.

יוער, כי מתחילה נכללה הבקשה בגוף בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן, אלא שהמשיבים הסכימו למחיקת הכותרת. עוד יוער, כי מתחילה נשענה הבקשה על העדר עילה, במובן זה ששמה של המבקשת אינו נזכר באיזה מהסכמי ההלוואה שצורפו לכתב התביעה, והיא לא היתה מעורבת בקבלת ההלוואות או השבתן. רק בדיון שהתקיים בבקשת הרשות להתגונן (שם ניתנה ההסכמה למחיקת כותרת) הרחיבה המבקשת טענותיה וביקשה להישען גם על מה שהיא רואה כהעדר פרטים מספקים בכתב התביעה.

עוד יוער, לפני הכרעה בבקשה עצמה, כי ההלכה היא ידועה ועקבית, כי מקום בו ניתן לתקן את כתב התביעה, אין עושים שימוש בסעד הקיצוני של מחיקתו, אלא שבמקרה זה הודיעו המשיבים כי אין הם סבורים שיש צורך בתיקון כתב התביעה. משכך, תידון הבקשה לגופה.

עיון בכתב התביעה מלמד, כי הוא מייחס למבקשת במפורש שותפות בקבלת ההלוואות והחזרתן; הכחשתה את מעורבותה באלה אינה אלא טענת הגנה, וברי כי אין בה משום עילה למחיקת התביעה נגדה על הסף. גם העדר שמה מההסכמים שצורפו אינו מאיין את הנטען בכתב התביעה, ואין די בכך כדי למחוק נגדה את התביעה על הסף.

נותרנו עם הטענות שהועלו בדיון, כאמור, והנוגעות לרמת הפירוט שבכתב התביעה. אקדים ואומר, כי גם בכך אין דעתי כדעת המבקשת.

אמנם, כתב התביעה אינו עשיר בפרטים, ובולטים בהעדרם פרטים הנוגעים לתנאי ההלוואות שהועמדו, כגון המועד שנקבע להשבתן או כללי השערוך שיחולו על סכומן. עם זאת, כתב התביעה מפרט היטב את מועדי העמדת ההלוואות ואת סכומיהן, כמו גם סכומים ששולמו על חשבון החזר ההלוואות.

על פי ההלכה הפסוקה, המבחן העיקרי לקיומה של עילת תביעה בכתב תביעה הוא מתן תשובה חיובית לשאלה אם יש סיכוי שהתובעים יזכו בדינם אם יוכיחו את כל הנטען בכתב התביעה. על כך ניתן להוסיף מבחן משני, והוא, האם יכול הנתבע – נוכח האמור בכתב התביעה – להתמודד עם הנטען בו ולהניח בפני בית המשפט את הגנתו מפניו.

בשני המקרים, דומני שהתשובה היא חיובית. ראשית, חלק מתנאי הסכם ניתנים, על פי הדין, להשלמה על פי אומד דעת הצדדים, והסכם הלוואה אינו שונה מכל הסכם אחר – ועל כן, מקום בו לא הוסכם (אם לא הוסכם) מועד להשבת ההלוואה או אופן שערוכו (אם בכלל), יכול בית המשפט להשלים את החסר. דומני שנכון יהיה לומר, שאם יוכח שהמשיבים נתנו למבקשת הלוואה בסכום נתון, והיא לא החזירה אותה, כי אז יהיו המשיבים זכאים לסעד. אמנם, יכולה המבקשת לטעון כי טרם בא מועד פרעון אותה הלוואה, אולם מאחר שטענותיה מבוססות על הכחשת גורפת של נטילת ההלוואות, ממילא אין טענה כזו אפשרית בהליך שבפני, וגם אם רק למפרע, מקבל כתב התביעה חיזוק התומך במסקנה, שעילה יש בו.

ושנית, מנקודת ראות המבקשת – הרי שנוכח קו ההגנה המרכזי והבלעדי שלה, השולל מכל וכל מעורבות בכל ההלוואות שניתנו לנתבע הנוסף, הרי שלא נפגעה יכולתה להתגונן מפני התביעה בשל העדרם של אותם פרטים המשמשים יסוד להחלטה זו. ואם אין פגיעה ביכולתה להתגונן – הרי שגם בכך יש משום תמיכה במסקנה הנזכרת.