תא"ק 36078-04-15 עיריית חיפה 500240007 נ' עודה ואח'

לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק הדין, שניתן נגדם בהעדר הגנה ביום 15/6/15. פסק הדין ניתן על סמך אישורי מסירה מיום 11/5/15, חתומים ע"י בנם של המבקשים, ששמו "עיסא".

בכתב התביעה נכתב כי החוב בסך 135,337 ₪ נצבר בתקופה מיום 1/1/98 עד 1/3/14, ובסעיף אחר נכתב כי לאחר התשלומים, שבוצעו בגין הליכי גביה, החוב הינו לתקופה מיום 1/1/06 עד 1/3/14. לכתב התביעה צורפו דפי חשבון רצופים לשנים 1998-2010, דף חשבון לשנת 2014, מכתב התראה מיום 24/7/14, אישור מסירה והתכתבויות נוספות: מאת ב"כ המבקשים מיום 7/8/14, 27/8/14, 23/2/15, ומאת ב"כ המשיבה מיום 26/8/14, 24/3/15.

הבקשה הוגשה ביום 23/7/15, והמבקשים טענו כי קיבלו את פסק הדין ביום 24/6/15, מכאן שהבקשה הוגשה במועד.

המבקש טוענים כי מאז מכתב ההתראה שנשלח ע"י המשיבה ביום 24/7/14 בגין חוב לתקופה 1/1/98 עד 1/4/14, התנהלה התכתבות בין באי כח הצדדים, אף על פי כן בחרה המשיבה לא להשיב לפניותיו החוזרות ונישנות למסור פרטים טובים יותר, זנחה את הטיפול למשך ששה חודשים, ולאחר שהתרה בה ב"כ המבקשים כי המנעות מתשובה מהווה קבלת טענות המבקשים, שלחה מכתב סתמי, ממנו הבין ב"כ המבקשים כי בדעת המשיבה לחדש הליכי גביה מנהלית. ב"כ המבקשים טוען כי המבקשים מסרו את כתובתו כמענם, והמצאת כתב התביעה לנתבעים עצמם ללא העתק לבא כחם, אינה מסירה כדין, ונועדה ל"חטוף" פסק דין בהעדר הגנה. ב"כ המבקשים פנה לחברו בבקשה לבטל את פסק הדין בהסכמה, אך נענה בשלילה.

המבקשים צירפו תצהיר המבקש מס' 1 ותצהיר הבן, שאישר קבלת כתב התביעה, והנחתו בבית ללא טיפול, מאחר וידע מהוריו המבקשים כי עו"ד אסמר מטפל בעניין מול המשיבה.

לגוף התביעה טוענים המבקשים את ההגנות הבאות:

התיישנות ושיהוי, הגשת התביעה בסדר דין מקוצר ללא צירוף המסמכים, המלמדים על אופן היווצרות החוב ותקופותיו. המבקשים טוענים כי אין לזכות את המשיבה בריבית ה"עונשית" לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980, לאחר שהשתהתה בהגשת התביעה במשך שנים.

המשיבה הגישה תגובה, בה טענה כי המסירה בוצעה כדין, ואין חולק כי כתב התביעה הגיע לידי המבקשים. לטענת המבקשים כי המשיבה נמנעה מלגלות להם מסמכים, מפנה המשיבה למכתבה מיום 24/3/15, אליו צורפו 51 עמודי מסמכים. המשיבה מציינת כי אין בסיס להבנת ב"כ המבקשים כי מכתבה האחרון מעיד על חידוש הליגי גבייה מנהליים, בעוד שתוכן פנייתו היה למתן התראה בטרם הליכים משפטיים.

המשיבה טוענת כי אין הצדקה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, אף לא משיקול דעת בית המשפט בהעדר נימוקי הגנה. המבקשים אינן מכחישים החזקתם בנכס.