תא"ק 36017-04-15

1.החלטה בבקשת רשות להתגונן שהוגשה כלפי תביעת המשיב; תאגיד בנקאי המתנהל ברשות הפלסטינית ורשום בישראל כחברה נוכרית.

2.קודם שאגש לטענות שבפניי, אציין שבקשה לדחיית התביעה על הסף על רקע הליך מקביל בין אותם צדדים המתנהל ברשות הפלסטינית ניתנה על-ידי ביום 21.1.16, ובקשת רשות ערעור עליה נדחתה ביום 22.6.16 (רע"א 1426/16). אגב כך נקבע שאין מעשה בית דין ואין בעצם קיומו של הליך מקביל ברש"פ כדי להצדיק עיכוב בהליך זה.

3.בעקבות החלטה זו הוגשה בקשת רשות להתגונן, בה נטען, לצד טענות שנדונו כבר בבקשה לדחייה על הסף ושנדחו כאמור, כי יש ליתן רשות להתגונן בשל שאלה הנוגעת לדין החל על ההסכם, ובשל טענות הנוגעות לנסיבותיה הקונקרטיות של הפרשה והנוגעות לעצירת קו האשראי על-ידי המשיב בנסיבות לא ראויות. אף נטען לפירעון החוב . בחינת מעט המחזיק את המרובה, אביא את האמור בסעיף 33 בבקשה, כי: "בסוף שנת 2012, וכתוצאה משינוי מדיניות פתאומי הנגוע בשיקולים זרים שאינם תלויים בנתבעת 1, וללא כל התראה מוקדמת, החליט התובע באופן חד צדדי ותוך הפרה בוטה של ההסכם עם הנתבעת 1 על הפסקת וביטול האשראי שהועמד לטובת הנתבעת 1, והתובע התחיל להחזיר את כל ההמחאות המשוכות על חשבון הנתבעת 1 הנ"ל".

4.דיון והכרעה

א.תחילה אתן ביטוי למושכלות יסוד, לפיהן הקריטריונים לבחינת בקשה לדחייה על הסף שונים מהותית מהקריטריונים לדיון בבקשת רשות להתגונן. פשיטא, שאין בעובדה שנדחו טענות המבקשים שעה שביקשו הם להביא לדחיית התביעה על הסף כדי להצדיק, כלאחר יד, פסיקה לחובתם גם במישור שעל הפרק עתה.

ב.יש, אכן, שאלה מהו הדין החל על ההתקשרות. ומה לנו טוב יותר מהעובדה שאינה במחלוקת, שמתנהל הליך בבית המשפט ברמאללה ביחס לאותה התקשרות, כדי ללמדנו עד כמה משמעותית שאלה זו: הרי ביחס לאותה הלוואה, המשיב עצמו סבור שבידו עילה שניתן לבררה בבית המשפט ברמאללה הפועל, מטבע הדברים, על-פי הדין החל ברש"פ ולא על-פי החוק הישראלי. ואם, לדעת המשיב עצמו, ייתכן שחל על ההתקשרות הדין ברש"פ, לא יהא נכון לבית משפט זה להניח כדבר מובן מאליו שאין על-פי אותו דין הגנה למבקשים.

ג.וכל זאת, כשבפי המבקשים גם טענה הנוגעת לנסיבות שהובילו להסתבכותם. בנקודה זו אף טוב יעשה אם ישאל השואל, על-פי איזה דין סבור המשיב עצמו, שראוי לבית משפט זה לשקול בטענת המבקשים?! הדין הישראלי, באשר הוגש ההליך דנן בישראל, או דין הרש"פ, אשר, לעת הזו, כלל לא הוכח מה תוכנו ומה אמור בו, אך המשיב עצמו גילה את דעתו בהגשת ההליך המקביל בבית המשפט ברמאללה, שהוא כנראה רלוונטי.

ד.אומנם לא נעלמו מעיניי טענות תמוהות למדיי מצד המבקשים במישורים שונים ובכלל זה טענות לפרעון ההלוואה ללא אסמכתאות מספקות, כאמור, למשל, בסעיף 38 לבקשה. ומקבל אני מצד בא כוחו הנכבד של המשיב שאילו עומדת הייתה בקשת הרשות להתגונן רק על טענת הפירעון ללא אסמכתאות, ראוי היה לשקול מתן רשות רק בתנאים, אם בכלל. ואולם, כאמור, בפני בית המשפט טענות נוספות.

ה.ובמאמר מוסגר – ציין בא כוחו של המשיב את דברי המבקשים לכבוד הרשמת כהן מיום 15.12.15. שימת לב לסעיף 3, ונכונות המבקשים לצמצם את טענותיהם ניתנה רק בהקשרה של הבקשה לסילוק התביעה על הסף ולא מעבר לכך.