תא"ק 34832-06-16 ארץ ציון הדר (2013) בע"מ נ' ברוך ואח'

בפני בקשת הנתבעים להורות לתובעת לגלות את ההסכם לרכישת המקרקעין נשוא התביעה, במלואו (להלן: "הסכם המכר"). יצוין, כי התובעת העבירה את העתק הסכם המכר לנתבעים, תוך השחרת סכום התמורה וחלקים נוספים.

1.  

2. בבקשה נטען, בין היתר, כי התובעת עשתה דין לעצמה עת הסתירה את חלק התמורה בהסכם ללא רשות בית המשפט. בנוסף נטען, כי בעת שרכשה התובעת את המקרקעין ידעה כי הנתבעים מחזיקים בחלקם, וידיעתה קיבלה ביטוי בסכום התמורה שנקבע בהסכם. נטען, כי מדובר במידע רלוונטי לבירור המחלוקת נשוא התביעה.

    

   התובעת טענה בתגובתה, בין היתר, כי הסכם המכר גולה תוך מחיקת נתונים מסחריים, כולל מחיר עלות המקרקעין, כדי לצמצם פגיעה בתובעת שהינה חברה עסקית הפועלת להשאת רווחיה. בנוסף טענה שאין רלוונטיות לרכיב התמורה שנקבע בהסכם המכר וכי אין מדובר בתביעה לפיצוי אלא בתביעה לפינוי הנתבעים, וממילא אין לנתבעים עניין ממשי ולגיטימי בקבלת מלוא תנאי הסכם המכר. הוגשה תשובה לתגובה.

    

3. דין הבקשה להתקבל וזאת ממספר נימוקים.

    

4. ראשית, התובעת בתגובתה לבקשה לגילוי והמצאת מסמך ספציפי, הסכימה לגלות את הסכם המכר, אך סייגה הסכמתה "תוך השמטת מספר פרטים מסחריים והנוגעים לנהלי השמירה במקום" (ראו סעיף 3 לתגובת התובעת מיום 28.11.16 בת.א 5944-06-16).

    

   סייג זה, שנרשם רק בתגובה לבקשה של הנתבעים, אינו מתיר לתובעת לעשות דין לעצמה ולהסתיר פרטים ממסמך שהסכימה לגלות ואף חובה היה עליה לגלות שכן אוזכר בכתב התביעה. לכל הפחות היה על התובעת להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ולפרט נימוקים, תוך צירוף תצהיר התומך בבקשתה כדין.

    

5. שנית, לא נטען על ידי התובעת, כי התמורה הנקובה בהסכם המכר הינה בגדר סוד מסחרי. בהקשר זה יצוין, כי מידע זה ניתן לדלותו גם באמצעות בדיקה פשוטה באתר האינטרנט של רשות המיסים, וממילא איני רואה כל מניעה להסתירו (לעניין זה ראו ת"א (מחוזי ת"א) 54607-01-14 יוסף נ' יצחק (פורסם בנבו, 15.7.14)).