תא"ק 34738-12-12 ניבה - נכסי רחובות שותפות מוגבלת נ' צ.ה. יצרני בננות (2003) בע"מ

לפני מונחת בקשת המבקשת לביטול פסק הדין שניתן נגדה בהעדר הגנה ביום 2.9.14, התגובה והתשובה לה.

באשר למועד הגשת בקשה זו, טוענת המבקשת כי לאחרונה, אם כי לא מפורט מועד מדויק, נמסרה למנהל המבקשת אזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח בעקבות פסק הדין שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה וכך לראשונה נודע לה על פסק הדין.

באשר לסיבה בגינה המבקשת לא הגישה בקשת רשות להתגונן במועד, טוען מנהל המבקשת כי הובטח לו על ידי נציג המשיבה, מר עידו, כי התביעה תבוטל מאחר והצדדים הגיעו להסכמות לסיום המחלוקת.

המבקשת מודה כי חדלה לשלם דמי שכירות והוצאות חשמל למשך עשרה חודשים בשנת 2012. עם זאת, המבקשת טוענת כי פעלה כן מאחר ועם חלוף השנים, בחנות אשר שכרה נוצרו ליקויים רבים אשר המשיבה נמנעה מלתקן באופן שיטתי. בין היתר, מפרטת המבקשת כי קיימים בורות באספלט בכניסה לחנות, בקיעים ברצפת החנות וכן הצפות ומי ביוב אשר חודרים לחנות. בעקבות ליקויים אלו נגרמים נזקים לציוד מסחרי. בין היתר, טוענת המבקשת כי עקב הבקיעים, ניזוקו עגלות ומשקלים חשמליים. בגין תיקוני עגלות חשמליות נאלצה המבקשת לשלם סך של 35,840 ₪ בשנים 2010-2016, ראו נספח ד' המצורף לבקשת המבקשת. המבקשת טוענת כי פנתה אל המשיבה בכל חודש כאשר נציגה, מר עידו, הגיע לחנות בכדי לאסוף את דמי השכירות, וביקשה כי יתוקנו הליקויים. לטענת המבקשת, הליקויים לא תוקנו במשך שנים, למרות הבטחות חוזרות כי הדבר יבוצע בהקדם.

המבקשת טוענת כי חובה כלפי המשיבה עמד על סך 64,333 ₪ בלבד, סכום הכולל דמי שכירות וחשמל שלא שולמו במשך 10 חודשים. המבקשת טוענת כי סוכם בין הצדדים כי המבקשת תמשיך לשלם דמי שכירות חודשיים וכן תשלם 40,000 ₪ על חשבון החוב שצברה במשך החודשים בהם לא שילמה. כמו כן, סוכם בין הצדדים כי המשיבה תתקן את הליקויים אשר התגלו בחנות ולאחר מכן, המבקשת תשלם למשיבה את יתרת החוב, בתשלומים.

בהתאם לכך, המבקשת שילמה למשיבה באמצעות שיק סך של 40,000 ₪, השיק המצורף כנספח א' לבקשת המבקשת. לפיכך, טוענת המבקשת כי יש לקזז סכום זה מהסכום הנתבע ולפיכך היתרה לתשלום עומדת על סך 24,333 ש"ח. מהסכום הנותר, טוענת המבקשת כי יש לקזז את הסכום ששולם בגין התיקונים אשר נאלצה לבצע בציוד שנפגם כתוצאה מהליקויים בחנות ולפיכך, המבקשת אינה חייבת כספים למשיבה.

המבקשת מדגישה כי היא מודה בכך שהיה קיים חוב על סך 64,333 ₪ בלבד, אשר יש לקזז ממנו את הסכומים שפורטו לעיל. עם זאת, יתרת החוב הנטענת ע"י המשיבה בכתב התביעה העומדת על סך 138,819 ₪, מוכחשת ע"י המבקשת. המבקשת טוענת כי מעיון בכרטסת אשר המשיבה צירפה לכתב התביעה עולה כי קיימים חובות בגין דמי שכירות והוצאות חשמל בשנת 2009 ומשנים קודמות לה, מה שלטענת המבקשת לא היה מעולם.

המשיבה, בתגובתה, מתנגדת לביטול פסק הדין מאחר וטוענת כי כתב התביעה נמסר למנהל המבקשת פעמיים ולפיכך היה עליו לדעת כי התנהל נגדו הליך בבית המשפט ולמרות זאת, מנהל המבקשת לא בדק מה עלה בגורלה של התביעה. כמו כן, מכחישה המשיבה את טענת המבקשת כי הובטח לה כי כתב התביעה יבוטל. גם לא הובטח לתקן ליקויים כלשהם. מנגד, המבקשת לא עמדה בסיכום ולא שילמה את חובה בתשלומים.

בנוסף, טוענת המשיבה כי יש לדחות את טענות הקיזוז של המבקשת, מאחר ובהתאם להסכם השכירות בין הצדדים, נקבע בסעיף 17.5 כי המבקשת לא תהיה רשאית לקזז סכומים כלשהם מדמי השכירות ולפיכך – יש לדחות את כל טענות הקיזוז של המבקשת. בתגובה לטענה זו, טוענת המבקשת כי סעיף הקיזוז (ס' 25 לחוק השכירות וההשאלה) הינו סעיף קוגנטי אשר אינו ניתן להתנייה ולפיכך חל גם במקרה זה.

לגופו של עניין:

1.המשיבה לא טענה דבר לגבי איחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ולפיכך אני קובעת כי הבקשה הוגשה במועד.

2.אין מחלוקת כי כתב התביעה נמסר למבקשת. המבקשת טוענת כי סוכם בין הצדדים קודם על תיקון הנזקים ולכן לא שולמה היתרה בתשלומים, כיון שהנזקים לא תוקנו. המשיבה טענה כי לא התחייבה מעולם לתקן את הנזקים. נושא זה צריך להיבחן בראיות בשלב המשפט ואינני יכולה לקבוע בו, בשלב זה של הדיון, ממצא עובדתי. אך ברור שגם אם המבקשת ראתה כי המשיבה, מפרה לגרסתה את הסכמת הצדדים, ולא מתקנת את הנזקים, היה עליה לברר מה קורה עם התביעה במצב זה. כאשר בפועל לא הוגשה בקשה לסגירת תיק התביעה, והיה עליה להגיש בקשת רשות להגן מטעמה כשנוכחה שההסכם לפי גרסתה אינו מקוים. לכן עולה שאי הגשת בקשת הרשות להגן במועד רובצת כולה לפתחה של המבקשת.

2.סיכויי ההגנה של המבקשת בדבר טענות הקיזוז לגבי נזקים שנגרמו לעגלות שלה, הינם סיכויים אפשריים. אינני יכולה להעריך אם סיכויי ההגנה גבוהים, כיון שלא צורפה חוות דעת מומחה בעניין, לא צולמו הנזקים ולא פורט אילו נזקים נגרמו מעבר לבלאי סביר. אך הפסיקה קבעה כי די בכך שסיכויי ההגנה אפשריים על מנת להיעתר לבקשה לביטול פסק דין. השאלה אם לא ניתן לקזז סכומים, בגין הסכם השכירות ומנגד האם מתגבר התנאי הנטען כי לפי חוק השכירות והשאלה זהו סעיף קוגנטי שלא ניתן להתנות עליו בהסכמה, היא שאלה משפטית שיש לדון בה בפני שופט ואף היא מהווה הגנה אפשרית.

3.לכן אני קובעת כי יש לאפשר למבקשת להתגונן בפני כתב התביעה ולבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה וכך אורה. אך בעטיה של התנהגות המבקשת שלא הגישה כתב הגנה, וכן לאור העובדה כי לא ברורה טיב ההגנה של טענות הקיזוז, אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף לכך שהמבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשתה בסך של 3,000 ₪. כמו כן על התובעת להפקיד בתיק ביהמ"ש לפחות את הסכום שהודתה שחייבת לשלם בסך 24,333 ₪. היות ובתיק כבר הופקד פיקדון כספי בסך 20,000 ₪, אני מורה למבקשת להפקיד את היתרה בסך של 4,333 ₪ בתיק בתוך 14 ימים מהיום. כמו כן, תפקיד המבקשת גם את סכום ההוצאות בסך של 3,000 ₪ בקופת ביהמ"ש בתוך 14 ימים מהיום והמזכירות תעביר אותו לידי ב"כ המשיבה. בסה"כ תפקיד המבקשת סכום כולל ונוסף של 7,333 ₪. המזכירות תביא בפני את התיק בעוד 16 ימים מהיום לבדיקת ההפקדה. בהיעדר הפקדה במועד אורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין.

4.באם תבוצע ההפקדה במועד אורה על ביטולו של פסק הדין והמבקשת תגיש את בקשת הרשות להגן מטעמה בתוך 30 ימים מהיום. גם זהו תנאי מצטבר לביטול פסק הדין והמזכירות תביא בפני את התיק לבדיקת הגשת בקשת הרשות להגן בעוד 32 ימים מהיום. בהיעדר הגשה במועד תדחה הבקשה לביטול פסק הדין.

5.בהנחה שכל התנאים יתמלאו ויבוטל פסק הדין, הרי שהועלתה טענה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית לפתח תקווה. המושכר נמצא ברחובות והמשיבה טענה כי הסכם השכירות קובע כי:

"18.2 הסמכות המקומית לצרכי הסכם זה וכל הקשור והנובע ממנו תהא נתונה גם (ההדגשה שלי ולא במקור – ק.כ.) לבית המשפט המוסמך באזור תל אביב יפו."

לא מדובר בתניית שיפוט ייחודית אלא בנוסף ולכן לא ניתן לשלול את הסמכות של אזור מרכז. לפיכך אם יבוטל פסק הדין לאחר שיבוצעו כל התנאים הנ"ל אורה על העברת הדיון למחוז המרכז.