תא"ק 34705-08-14 מי חדרה בע"מ נ' שטרנין

לפניי בקשת רשות להתגונן, שהועברה לטיפולי לאחר שפסק דין בהעדר הגנה בוטל (החלטת כב' הרשמת הבכירה דהן-חיון מיום 5/2/15).

התביעה הוגשה ביום 24/8/14 בגין חוב עבור צריכת מים בסך 103,793 ₪, שנצבר מיום 22/7/11 עד ליום 24/7/14.

הגנת המבקש

המבקש מתאר כי כחקלאי בעל אדמה חקלאית הוא נהנה מרשיון מים של המושב ריחן, לאחר שלפני כן קיבל מים מבאר (רשיון הפקה, נספח א' לבקשה). המבקש טוען כי עם הפסקת הפקת המים מהבאר העביר את הרשיון לעיריית חדרה, וזו נתנה לו אישור התחברות לצרכיו החקלאיים.

המבקש טוען כי כשנכנסה המשיבה בנעלי עיריית חדרה התרשלה, ולא עדכנה את קיום הרשיון למבקש, לצריכת מים לחקלאות, למרות שהציג אותו לפניה (מכתב מושב ריחן לנציבות המים מיום 2/7/13, נספח ב' לבקשה).

המבקש מפנה לכך שהמשיבה מודעת לכך שהשימוש שלו במים הינו לחקלאות (פירוט תחשיב מים, נספח ג' וחשבון לדוגמה, נספח ד' לבקשה), אך טוען כי המשיבה מסווגת אותו כ"חקלאות ללא הקצבה", וכך הוא מחוייב בתעריף גבוה משמעותית 12.95 ₪ לקוב, הדומה לצריכה ביתית, בעוד שהתעריף, שהיה עליו לשלם כחקלאי עם הקצבה היה נמוך בהרבה, כ-3.123 ₪ לקוב.

המבקש מציין כי אינו ממצה את הקצבתו, ובוודאי אינו חורג ממנה, אך גובה החיובים פגע ביכולתו להתפרנס מהחקלאות.

המבקש מצהיר כי העלה את הטענה בפני המשיבה כבר בשנת 2010, עם כניסת המשיבה לפעילות, כל פעם הובטח לו שהעניין יסודר, והוא שילם תשלומים בלית ברירה, סה"כ כ-18,000 ₪ בתקופה נשוא התביעה (נספח ה' לבקשה). לטענתו ההפרש היה צריך להתאפס לאחר עדכון החיוב כחקלאי בעל הקצבה, ואף אם נותר חוב כלשהו לפי התעריף הנכון, הוא מקזז את נזקיו מול חוב זה.

טענות המבקש לחוסר סמכות עניינית נדחו על ידי בדיון, ואני מבהירה כי ההחלטה אינה בעניין זכאות המבקש למכסת מים לחקלאות, ביחסים בינו לבין רשות המים, לפי חוק המים, תשי"ט-1959, אלא בשאלה האם טענותיו מהוות לו הגנה בפני תביעת המשיבה לתשלום עבור צריכת המים, מכח חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: "חוק תאגידי המים").

הדיון