תא"ק 34441-11-13 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' הכהן שמש

1.בפני בקשה לביטול פסק-דין, שניתן בהעדר התגוננות ביום 11.1.2014 על סמך אישור מסירה, לפיו הודבק כתב התביעה על דלת ביתה של המבקשת לאחר שלושה ביקורים במקום. פסק-הדין ניתן בתביעה כספית בסך 85,736 ₪, במסגרתה גם הוטל עיקול זמני על זכויות של המבקשת.

2.בבקשתה, הכחישה המבקשת את כתב התביעה הודבק על דלת ביתה. לדבריה, בשעות בהן ביקר כביכול השליח בביתה היו אנשים בבית, ולא היתה מניעה למצוא אותה ולמסור לה את כתב התביעה. לא זו בלבד, אלא שהמבקשת גם הכחישה את החתימה הנחזית להיות חתימתה על גבי אישור המסירה, לפיו נמסרו לה, כנטען, כתבי בי הדין הנוגעים לעיקול. לגוף העניין טענה, כי לאחר תקופה בה נוהל חשבונה באופן מסודר, תוך נטילת הלוואות והעמדת אשראי, העבירה למשיב פקדונות בסך של כ-360,000 ₪, ואלה, כך נדמה, נמשכו על ידי המשיב כנגד יתרות חובה, בלא הרשאה מפורשת, והתנהלותו של המשיב כלפיה – לאחר חילופי גברי בסניף – נועדה להקשות עליה ולרפות את ידיה.

3.המשיב הגיב ודבק בגרסת השליח מטעמו, מר ירון שושן, ועוד טען, כי לגוף העניין אין בפי המבקשת הגנה מפני התביעה. יוער, כי לפי גרסת השליח, ביקר הוא בכתובת 3 פעמים עד 5.12.2013, שאז הדביק את כתב התביעה, והגיע שוב, ביום 9.12.2013, למסירת צו העיקול, ואז מצא את המבקשת עצמה.

4.המבקשת הגיבה אף היא, ודבקה בטענותיה.

5.בדיון שהתקיים נחקרה המבקשת קצרות, ולא חידשה.

6.גם השליח נחקר, וטען כי הוא זוכר את הבניין, תוך מתן תיאור מפורט. מאחר שלבניין מערכת אינטרקום, הוא הסביר כי במסירה שבוצעה בשעות הבוקר נכנס בסיוע עובד נקיון. הוא לא זכר כיצד נכנס לבניין בניסיון המסירה שהיה בשעת ערב. הוא הסביר, כי הוא מנסה להיכנס לבניינים כאלה בדרכים שונות, כאשר לא עונים באינטרקום של הדירה המסוימת, לרבות דרך שכנים.

הוא אישר, כי גם אם לא הצליח להגיע עד דלת הדירה, הוא רושם זאת כ"ניסיון" לצורך ספירת שלושת הניסיונות עד הדבקה, אולם בביקור בו הוא מדביק הוא מקפיד להגיע עד הדלת. הוא סיפר עוד, כי לאחר שבניסיון ראשון לא הצליח להיכנס, הוא מתאמץ יותר בניסיון שני, אם כי מספר המקרים בהם הוא לא מצליח להגיע עד הדלת הוא קטן ביותר.

הוא הוסיף, כי הוא זוכר ביקור אחד בו ענה לו בדירה ילד, שטען שאמו לא נמצאת, אך לא פתח את הדלת. הוא סיפר, כי יכול להיות שצילם את המעטפה מודבקת על הדלת, אולם תיבת הדוא"ל שלו אינה נגישה, ובזמן אמת אינו טורח לצרף תצלומים אלא אם הוא נדרש לכך במיוחד.

הוא סיפר כי בביקור ביום 9.12.2013, פתחה המבקשת עצמה את הדלת, וחתמה על אישור המסירה. בהקשר זה סיפר, כי היא תיקנה את אופן הגייתו את שם משפחתה ("שמש" בקמץ, ולא בסגול), ואף הוסיף כי הוא מזהה אותה. עם זאת, אמר כי לא שאל אותה אם ראתה את כתב התביעה שהודבק שם כמה ימים קודם לכן, ולא סיפר לה שהדביק שם כתב תביעה.