תא"ק 34407-10-16 טל נ' בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ ואח'

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 5.12.16.

המבקשים טוענים כי כתב התביעה נמסר לאשתו של המבקש 2 (שהיא גם בעלת מניות במבקשת 1) אך בשל תקלה לא הגיע למבקשים עצמם. המבקשים מציינים כי יש להם טענות, ומסמכים התומכים בטענות, שיש בהן כדי לשנות את תוצאת פסק הדין – אולם לא מצאתי כי פירטו בבקשה את תוכן הטענות.

המשיב הגיב לבקשה וטען כי הבקשה הוגשה באיחור, כי אין מחלוקת שההמצאה היתה כדין וכי היה על המבקשים להכנס לעובי הקורה באשר לסיכויי הגנתם.

המבקשים השיבו לתגובה וחזרו על עיקרי בקשתם.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994); המבקשים לא מכחישים, למעשה, כי ההמצאה היתה כדין ורק טוענים כי "כתב התביעה נפל בין הכסאות". אין באמור כדי לבסס את זכאותם לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

המבקשים נמנעו מלנמק ולפרט את טענות הגנתם – ולא עשו כן בבקשה עצמה ואף לא בתשובה לתגובה בה ציין המשיב במפורש כי היה עליהם לעשות כן. משמע, כי על אף האמירה הכללית והכוללנית אודות סיכויי הגנה טובים ומסמכים התומכים בטענותיהם, אין בידי המבקשים להציג טענות של ממש וכל מטרת הבקשה היא דחיית הקץ של ביצוע פסק הדין.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקשים באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין.

המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה בסך 500 ₪, אשר יצורפו לסכום פסק הדין.