תא"ק 34380-05-14 בנק הפועלים בע"מ נ' קוסרב ואח'

העניין שבפני, בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן בפני התובענה.

התובענה הינה תובענה כספית ע"ס 119,418 ₪, הנוגעת ליתרת חובה בלתי מסולקת אשר נותרה בחשבון בנק אשר נוהל על שם הנתבעים אצל התובע.

הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, במסגרתה לא חלקו על יתרת החוב, לא חלקו על נטילת החיוב, לא התכחשו לחתימות על מסמכים, ובקשתם כללה התייחסות להליכי מו"מ לאחר שנצברה יתרת חובה והעניין הועבר לטיפול משפטי, במסגרתו ביקשו לשלם ע"ח החוב 1,000 ₪ לחודש, ובקשתם לא נענתה. הא ותו לא.

עם כל הענווה וכל ההתחשבות, הבקשה אינה יותר מאשר בקשת סרק, שאין בה ולו קצה הגנה אפשרית, מקום שהחיוב אינו שנוי במחלוקת. ברי כי חיוב של 120,000 ₪ לא יוכל להיפרע תוך זמן סביר בתשלום של 1,000 ₪ לחודש (בריבית המינימלית ביותר, מדובר בהצעה שמשמעותה מעל ל 10 שנות תשלום), ומדובר בהצעה שבכל מקרה, אין באי קבלתה כדי להקים הגנה בפני התובענה.

את בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).

כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).