מאלק נ' רביע ואח'

בפני בקשה ליתן רשות להתגונן כנגד תביעה ע"ס 116,400 ₪ שהוגשה כנגד הנתבעים ועניינה הסכם שנחתם בין התובע לנתבע 1- המבקש 1 בענייננו, אשר נערך ע"י הנתבע 2- המבקש 2 בענייננו, ואשר במסגרתו התחייב המבקש 2 לפירעון כל השיקים שנכללו בהסכם.

ואלה העובדות הנצרכות לצורך הכרעה בבקשה:

ע"פ כתב התביעה, בין המשיב למבקש 1 נכרת הסכם וזאת בשל המחאות של המבקש 1 שנמסרו למשיב שלא כובדו. ההסכם כלל פריסת תשלומים של ההחזר של אותם סכומים, תוך פירוט השקים, סכומם ומספרם. המבקש 1 התחייב לפירעון כל השקים. ההסכם נוסח ע"י המבקש 2- אחיו של המבקש 1 ועו"ד במקצועו. בס' 7 להסכם אף התחייב המבקש 2 כדלקמן-

"יוטעם כי הח"מ עו"ד שאדי עיסא מתחייב בזאת על פרעון כל הצ'קים המוזכרים בסעיף 4 א להסכם זה."

ההמחאות הראשונות נשוא ההסכם כובדו אולם או אז הפך חשבונו של המבקש 1 למוגבל ולמשיב הסתבר כי לא יוכל להיפרע מהמבקש 1 על בסיס ההמחאות. לפיכך נאלץ המשיב להגיש התובענה נשוא הבקשה.

לטענת המבקש 1 התביעה מהווה ניסיון פסול מצידו של המשיב להיפרע בשנית בגין הסכם שכובד במלואו. לטענתו של המבקש 1 אכן הפך לקוח מוגבל ואגב כך הסתבר לו כי השקים נשוא ההסכם הועברו ע"י המשיב לידי צד ג'. לפיכך הגיע להסכמה עם אותו צד ג' כי בכל חודש יעביר לצד ג' את התמורה נשוא ההמחאות ועם התשלום קיבל לידיו את ההמחאות. לחיזוק עמדתו צירף המבקש 1 תצהיר ממר עאמר- צד ג', המאשר כי ההמחאות נשוא ההסכם הועברו לידיו, כי קיבל את תמורתם לידיו מידי המבקש 1 וכי העביר לידי המבקש את אותן המחאות שנפרעו במזומן.

המבקש 2 טען בתצהירו כי אכן חתם על ההסכם נשוא התובענה, אולם כי התחייב לפעול לכיבוד ההמחאות- אך לא כערב לפירעונם. בנוסף טען המבקש 2 כי רק בדיעבד ולאחר תקופה ארוכה הסתבר לו כי ההסכם מקורו בעסקת הלוואה בריבית לא חוקית בין המבקש 1 למשיב, ומכיוון שהמדובר היה בחוזה הנגוע באי חוקיות, הרי שלדידו הוא בטל ומבוטל וכפועל יוצא, אף סעיף 7 לחוזה- אינו בתוקף. בנוסף חזר המבקש 2 על טענת המבקש 1 כי סכום ההלוואה נשוא החוזה נפרע ע"י המבקש 1.

המבקשים והעד מטעם המבקש 1 נחקרו על תצהיריהם.

בחקירתו שב המבקש 1 על גירסתו לפיה שילם את תמורת השקים לידי מר עאמר והוא השיב לו את הצקים, אותם קרע (עמ' 2 שורות 9-10). כן הבהיר כי לא עדכן את המבקש 2 כי המדובר בחוזה המבוסס על תשלום הלוואה בריבית בשל דרישת המשיב.

במהלך החקירה הנגדית הציג ב"כ המשיב למבקש 1 סדרה של 14 צקים שמספריהם תואמים לשקים נשוא ההסכם. או אז טען המבקש 1 כי מסר למשיב מספר סדרות שקים וכי אינו זוכר כמה סדרות של שקים מסר למשיב.

המבקש 2 חזר בחקירתו על האמור בתצהירו והבהיר כי התחייב לפירעון השקים ולא ערב לפירעונם.

מר עאמר העיד כי שימש כמפשר בין הצדדים וכי בכל חודש היה המבקש 1 מוסר לו את תמורת השק במזומן וכי הוא מסר לידיו את השק נשוא אותו חודש. בחקירתו ציין מר עאמר כי הן המבקש 1 והן המשיב נכחו בעת ביצוע העברת המזומן והשקים וכי אינו יודע מה נעשה עם השקים. לטענתו היו בידיו שקים רבים הן של המבקש 1 והן של המשיב.