בנק הפועלים בע"מ. נ' כעביה

בעניין: מחיקת התביעה או מחיקת כותרת או רשות להתגונן

1.ביום 16/3/15 הגיש התובע כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 61,504 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונו של הנתבע אצל התובע המורכבת מיתרת חובה בחשבון העו"ש, יתרת חובה בחשבון הלוואה מיום 30/9/15 על סך 35,000 ₪ (להלן: "ההלוואה הראשונה") ויתרת חובה בחשבון הלוואה מיום 15/12/13 בסך של 30,000 ₪ (להלן: "ההלוואה השניה"). לכתב התביעה צורפו נספח לבקשה לפתיחת חשבון מיום 20/8/13, הסכם ההלוואה הראשונה, הסכם ההלוואה השנייה, תדפיס פעולות אחרונות בחשבון העו"ש, פירוט אשראי, מכתב התראה ואישור משלוח בדואר רשום.

2.ביום 10/6/15 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן במסגרתה טען כי לא נטל את ההלוואה השנייה אלא התבקש לחתום על פריסה חדשה של ההלוואה הראשונה במסגרת האשראי שהיתה בחשבון. עוד טען הנתבע כי מעולם לא ניתנה לו מסגרת אשראי בסכום כה גבוה כיוון שמשכורתו נמוכה ולעולם לא ביצע משיכות יתר בסכום של 11,000 ₪. נטען בכלליות כי התנהגות הבנק הביאה לטפיחת החוב המוכחש. לבקשה צורפו מכתבים ששלחה ב"כ הנתבע לב"כ התובע בחודשים אפריל ומאי 2015 במסגרתם ביקשה 13 סוגי מסמכים לשם הגשת בקשת רשות להתגונן מבלי שניתן להסבר מדוע כל אחד מהמסמכים הללו דרושים לנתבע לשם פירוט טענות ההגנה שלו במידה הנדרשת לשם קבלת רשות להתגונן ללא תנאי. הנתבע הודיע כי הוא נאלץ להגיש בקשת רשות להתגונן סתמית בפן העובדתי כיון שלא קיבל מסמכים מהבנק התובע.

3.בהחלטתי מיום 11/6/15 הוריתי לב"כ המשיב להגיש תגובה בתוך 30 יום. הבהרתי כי אם לא תוגש תגובה , תינתן החלטה המורה על גילוי מסמכים ספציפים מתוך המסמכים שנתבקשו בהתאם לחומר המצוי בתיק בכפוף לתשלום עלות הפקתם ולמתן אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן מתוקנת לאחר קבלת המסמכים.

4.במקום תגובה הגיש ב"כ התובע הודעה לפיה למרות שהמכתבים של ב"כ הנתבע לא הגיעו אליו, שלח ב"כ התובע לב"כ הנתבע במייל את כל המסמכים המבוקשים על ידה. על בסיס הודעה זו איפשרתי לב"כ הנתבע בהחלטה מיום 13/7/15 להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת עד 13/9/15.

5.ביום 16/9/15 הוגשה הבקשה שבפניי למחיקת התביעה בשל אי קיום צו לגילוי מסמכים או מחיקת כותרת או רשות להתגונן. נטען כי המסמכים היחידים שהומצאו הם לוחות סילוקין ודף יתרות מיום יצירת החוב עד ליום 3/7/15. על בסיס ר"ע 21657/99 נטען כי די באי המצאת מסמכים חיוניים כפי שדרש המבקש כדי לתת לו רשות להתגונן מטעם זה בלבד. עוד נטען כי יש למחוק את התביעה בשל הפרת הוראות תקנה 114א ותקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי.

6.בהחלטתי מיום 16/9/15 הוריתי לב"כ התובע להגיב לבקשה עד 18/10/15 ולצרף לתגובה את כל המסמכים שלפי הודעתו הומצאו לב"כ הנתבע. ביום 16/11/15, לאחר קבלת אורכה, הוגשה תגובת ב"כ התובע אליה הומצאו לוחות סילוקין ביחס לשתי ההלוואות ופירוט תנועות בחשבון הנתבע אצל התובע לתקופה מיום 2/9/13 עד 5/7/15. נטען כי מתוך דפי החשבון יכולה ב"כ הנתבע לקבל תשובות לסעיפים 6, 7 ו – 9 של מכתבה ומתוך לוחות הסילוקין אפשר לקבל תשובות לסעיפים 8 ו – 10 למכתב. נטען כי למרות שהתובע צירף לכתב התביעה ושלח לאחר מכן לב"כ הנתבע את כל המסמכים שיכולים לעזור בביסוס ההגנה, בחרה ב"כ הנתבע שלא להעלות ולו טענת הגנה אחת שיש בה ממש. נטען על בסיס פסיקה של הערכאות הדיוניות כי כאשר מועלית טענה בדבר מתן רשות להתגונן בשל אי הגשת מסמכים, יש לבחון האם המסמכים דרושים לנתבע כדי להתגונן או שמא הנתבע מבקש לדחות את הקץ.

7.בהחלטתי מיום 16/11/15 הוריתי לב"כ הנתבע להשיב לאמור בתגובה בתוך 10 ימים ממועד קבלתה. ביום 13/12/15 הוגשה תשובה לתגובה. נטען כי אם ב"כ התובע היה שולח אליה כפי שהודיע את כל המסמכים שצורפו לתגובה , לא היה ב"כ התובע מבקש אורכות להגשת התגובה בצירוף המסמכים לתיק בית המשפט. ב"כ הנתבע מציינת כי טרם קיבלה כתבי ערבות, טופס גילוי מידע לערבים, מסמכי פתיחת חשבון ותנאי חשבון, מידע על פקדונות וחסכונות, טבלאות ריבית, מכתבי התראה שנשלחו על ידי הבנק בהתאם לדרישות בנק ישראל ועותק מהדיווחים הרבעוניים שנשלחו לנתבע.

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לתובע הזדמנות אחרונה להמציא לנתבע את המסמכים המפורטים בסעיפים 6-12 של התשובה לתגובה תוך 45 יום ממועד מתן החלטה זו בטרם תינתן לנתבע רשות להתגונן בשל אי המצאת מסמכים נדרשים. כמו-כן החלטתי בנסיבות העניין שלא לעשות צו להוצאות מהטעמים שיפורטו להלן.