תא"ק 33924-10-14

לפניי בקשה מטעם הנתבע לאיחוד עניינים בהתאם לתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, כך שהתביעה בתיק זה תאוחד עם ת.א 40986-03-15 המתנהל בבית משפט זה, בפני כב' השופט ד' קירס (להלן: "התביעה הנוספת").

התובע התנגד לבקשה בטענה כי לא מדובר בצדדים זהים וכי התביעה הנוספת נמצאת בשלב מקדמי ביותר, בעוד שתיק זה קבוע לתזכורת פנימית לקביעת מועד להוכחות.התובע טען כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ומטרתה להרחיב את חזית היריעה.

תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם,לפי שיקול דעתו,להורות על איחודם,לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו בתנאים שיראו לו".

מטרתה של התקנה לייעל את הדיון ולמנוע כפל דיון במקום שבו מתעוררות שאלות דומות של משפט או של עובדה (ראה בעניין זה דברי כב' הנשיא א' ברק ברע"א 5669/99 אזולאי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ).

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה.

עניינה של התביעה שלפניי בהלוואות שהלווה התובע לנתבע בשנת 2012 על פי שטרות עסקה שנחתמו ביניהם וכן בגין רכישת סחורה של התובע שהייתה מוחזקת, כך נטען, אצל הנתבע. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ובבקשת רשות להתגונן הפנה הנתבע למערכת היחסים העסקית והענפה שבינו לבין התובע. לטענת הנתבע: היחסים בין השניים החלו ביום בו ביקש התובע מהנתבע לסייע לו בגביית חוב שחב לו צד שלישי ותמורה ישלם לו התובע תשלום כפי שנקבע ביניהם. בשלב מסוים שמע התובע על אודות עסקי הנתבע וביקש להיכנס כשותף בחברה שבבעלות הנתבע. התובע, כך נטען, הציע להשקיע כספים ברכישת הסחורה ואילו הנתבע ידאג למכירתה, העברת הכספים וחלוקתם בין השניים. מכיוון שהטיפול בעניינו של התובע התארך שילם לו התובע מדי פעם על חשבון החוב. לאחר מספר חודשים, ומסיבות הלכתיות, ביקש ממנו התובע לחתום על שטרות עסקה. עוד הוסיף הנתבע וטען כי התובע הציע שהחוב שלו לנתבע ישמש ביטחון להשקעות הרבות שעתיד התובע להשקיע בגין רכישת סחורה לאותה שותפות נטענת.הנתבע פרט את התחשבנויות שנערכו ואת יחסי השותפות שעלו על שרטון. לטענת הנתבע, התובע הוא שחב לו כספים בסופו של יום.

התביעה הנוספת הוגשה בגין אותם חובות נטענים. בתביעה הנוספת נטען כי התובעת היא, חברה בבעלות הנתבע דכאן והנתבעים הם התובע בתביעה שלפניי וכן חברה נוספת שבבעלותו. בכתב התביעה הנוספת חזרה התובעת על אותה מסכת עובדתית בשינויים מסוימים כאשר שטרות העסקה הן חלק מאותה תביעה ואף צורפו על ידי התובעת לכתב התביעה. שטרות העסקה נשוא הבתביעה שפניי הן, כאמור, חלק מאותה מסכת עובדתית (יחסי שותפות בין התובע לנתבע) בתביעה הנוספת. זאת ועוד, התובע כאן הודה בתביעה הנוספת שהיחסים בינו לבין הנתבע לא הסתכמו באותן הלוואות נשוא שטרות העסקה בהליך שלפניי, אלא כאמור ביחסי שותפות ממושכים (ראו סעיף 17 לכתב ההגנה לתביעה הנוספת). אין מנוס אפוא מקביעה כי מתעוררות שאלות דומות של משפט ושל עובדה המצדיקות איחוד הדיונים, כמבוקש, שכן ישנה השקה ברורה בין התביעות.