תא"ק 33257-04-14 בנק אוצר החייל חיפה סניף בית ספר טכני 14384 נ' בייגלמן

1.לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

2.העובדות הצריכות לענייננו הן, בתמצית, כדלקמן:

2.1ביום 7/1/01 פתח מר לאומנסקי גריגורי (להלן "החייב") חשבון בנק אצל התובע (להלן "הבנק").

2.2ביום 7/8/01 חתם הנתבע על כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה בסכום של 35,000 ₪ אותה נטל החייב מהבנק (להלן "הערבות").

2.3ביום 28/11/12 תבע הבנק את החייב בגין יתרת חובו לבנק (ת.א. 20947/02). בעקבות הליך זה נקט הבנק כנגד החייב בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב במסגרת תיק הוצל"פ מס' 02395-03-10-13 (להלן: "תיק הוצל"פ").

2.4ביום 16/6/04 אישר רשם ההוצאה לפועל בחיפה, כי מוצו ההליכים כנגד החייב (ראו: נספח ג' לכתב התביעה).

2.5משכך, ביום 27/7/04 הגיש הבנק נגד הנתבע תביעה בגין ערבותו להלוואה ב-ת.א. 13690/04 (להלן "ההליך הראשון"). בהעדר המצאה נמחקה ביום 28/10/04 התביעה כנגד נתבע זה.

2.6ביום 28/4/14 הגיש הבנק תביעה נוספת זו כנגד הנתבע.

3.אין חולק כי התיישנות תביעה כספית זו שלפני היא כעבור 7 שנים, כמצוות סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"); וכי, ככלל, תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות מהיום שבו נולדה עילת התביעה (ראו: סעיף 6 לחוק ההתיישנות).

בענייננו, אישור למיצוי הליכים נגד החייב ונקיטת הליכים נגד הנתבע, ניתן כבר ביום 16/6/04. משכך, יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה ולקבוע כי התביעה התיישנה, ביום 16/6/11. התביעה הוגשה, כאמור, ביום 28/4/14.

4.נשאלת השאלה, האם מתקיים בענייננו אחד החריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות? לטענת התובע, כי מרוץ ההתיישנות החל עם איתור הנתבע בארץ. מעבר לכך, נטען למניעות, השתק וחוסר תום לב בהעלאת הטענה מקום בו הנתבע אחראי לחלוף השנים; כמו גם, לזכות הגישה לערכאות.

נבחן להלן את טענותיו.