תא"ק 33048-12-15 א.ת.ע ביגה בע"מ נ' בר קפה מסעדה פרינס בע"מ

לפני בקשת המבקשים לביטול פסק הדין שניתן נגדם ביום 1/2/16, בהעדר הגשת כתב הגנה.

לטענת המבקשים, באמצעות המבקש מס' 2, קיבלו את כתב התביעה כשישה ימים קודם להגשת הבקשה , מהדוור, לאחר שכתב התביעה הוחזר לידיו ממי שנמסר לו כתב התביעה. המבקשים פרטו את סיכויי הגנתם וטענו כי המבקשת מס' 1 אינה חבה דבר למשיבה, משלא קיבלה ממנה סחורה מחודש נובמבר 2013 ואילך וכי המבקש מס' 2 לא חתום על כתב הערבות שצורף לכתב התביעה וכי חתימתו זוייפה.

המשיבה טענה בתגובתה כי המבקשים ידעו על קיום החוב וכי התראה על החוב נשלחה אליהם כבר בחודש מאי 2015. בעקבות אותו מכתב, שוחח המבקש מס' 2 עם משרד ב"כ המשיבה וביקש כי ישלחו אליו את כתב הערבות, וכך היה.

בדיון שהתקיים היום, 15/3/16, נחקר המבקש על תצהירו ובתום חקירתו השלימו הצדדים את טיעוניהם.

המבקש טען כי קריסטין נג'אר, אשר קיבלה את כתב התביעה, אינה קרובת משפחתו והוא אינו מכירה. עוד ציין כי המסעדה שהיתה בבעלותו, המבקשת מס' 2, אינה פעילה מסוף שנת 2013 ואף שינתה את שמה. עוד ציין המבקש כי הכתובת המופיעה על אישור המסירה למבקשת מס' 1 אינה קיימת. עוד טען המבקש כי השיקים שצורפו לכתב התביעה בוטלו היות והמבקשת לא קיבלה סחורה וכי שיקים אלו נמסרו מראש למשיבה, בהתאם לדרך ניהול העסקים שהיתה נהוגה ביניהם.

ב"כ המשיבה טען כי המבקש ידע על קיום החוב לפחות מחודש מאי 2015 ואף שוחח עם משרדו בקשר לחוב. לטענת ב"כ המשיבה, לא סביר כי הדוור, שהמבקש אישר כי מכיר אותו באופן אישי, יבצע מסירת כתבי דואר לאדם אחר, שאינו קרוב של המבקש . חזקה כי אותה קריסטין נג'אר שקיבלה את כתב התביעה, ידעה מי הם המבקשים אחרת לא היתה מקבלת את דבר הדואר.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי דין הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, להתקבל.

1. תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 קובעת באופן חד משמעי כי " באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים". לא הוכח לפני כי קריסטין נג'אר, שקיבלה את כתב התביעה, הינה קרובת משפחתו של המבקש, ובטח לא אחת הגרה עימו.

2. גם מתוך הכתובות שצויינו על גבי אישור המסירה , לא ניתן ללמוד היכן בדיוק בוצעה המסירה. מהשוואת כתובת המבקשת המופיעה אצל המשיבה לכתובת בה בוצעה המסירה עולה כי אין התאמה בין הכתובות, וכעולה מעדותו של המבקש, המבקשת כלל אינה פעילה מזה תקופה ארוכה לרבות במועד בה בוצעה המסירה, וכי בית העסק נמכר ושינה את שמו. טענת ב"כ המשיבה כי המבקש ידע על החוב, קודם להגשת התביעה, אין בה כדי להוכיח כי המבקש ידע על הגשת התביעה עצמה וכי היה עליו להגיש בקשת רשות להגן.