תא"ק 32606-08-15 אסור נ' נווה

בפני מונחת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין וכן בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה. כמו כן, מונחות התגובה לבקשה והתשובה לה.

מהבקשה לביטול פסק הדין עולה כי הנתבע, מר יעקב נווה ז"ל, נפטר ביום 22.4.15 (כפי שנקוב בצו הצוואה) כארבעה חודשים טרם הגשת התביעה ולכן בקשה זו מוגשת באמצעות יורשיו החוקיים, על פי צו קיום צוואה שמצורף לבקשה.

לטענת המבקשים, יש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה הן משיקולי צדק והן משיקול דעת של בית המשפט, מאחר ולמבקשים עומדות טענות הגנה חזקות.

באשר לביטול מחובת הצדק הנוגע להמצאת כתב התביעה, טוענים המבקשים כי המסירה בוצעה לכתובת שגויה, בדירה בה מר נווה ז"ל חדל להתגורר עוד בשנת 2014 ובתמיכה לטענה זו מצורף תצהירו של מר שי סימור אשר מתגורר בשכירות בדירה אליה הומצא כתב התביעה. המשיב טוען כי המצאת כתב התביעה בוצעה לכתובתו של המנוח אשר הייתה ידועה למשיב ולכן ההמצאה בוצעה כדין. עם זאת, עקב פרק הזמן שחלף טרם הועבר כתב התביעה מהשוכר המתגורר בדירה ליורשיו של הנתבע, כתב התביעה הגיע לידיו של המבקש 1 רק ביום 26.1.16. לפיכך, לטענת המבקש 1, הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה הוגשה במועד.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המנוח מר יעקב נווה ז"ל לא קיבל מעולם לידיו את כתב התביעה וזאת משום שנפטר ארבעה חודשים קודם לכן. משלא קיבל הנתבע את כתב התביעה לידיו, ולא ידע על התביעה, הרי שיש פגם בהמצאה ולא ניתן לקבוע כי ההמצאה בוצעה כדין שעה שלא נמסרה לידי הנתבע. כתב התביעה גם לא נמסר ליורשיו של הנתבע, שנודע להם לראשונה על פסק הדין רק ביום 26.1.16 ולכן הבקשה לביטולו הוגשה במועד ויש להאריך את המועד להגשתו.

לכן בעקבות פגם במסירה זה, לביהמ"ש אין כל שיקול דעת בבקשה ועליו להורות על ביטול פסק הדין כנגד המנוח. מסיבה זו גם אין צורך לבדוק ולבחון את יתר הטענות שעלו בבקשה לגבי סיכויי ההגנה. לפיכך אני מקבלת את שתי הבקשות, לביטול פסק הדין ולהארכת המועד ומורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המנוח ביום 30.11.15.

בשלב זה גם לא ניתן להורות ליורשים להגיש כתב הגנה שכן, התביעה איננה על שמם והם לא נתבעים בה. התובע יגיש כתב תביעה מתוקן לתיק בית המשפט בתוך 15 ימים מהיום (ימי הפגרה באים במניין הימים), באופן שיתבע את עזבונו של המנוח באמצעות יורשיו ולאחר מכן ימציא כדין את כתב התביעה ליורשים. היורשים יגישו את בקשת הרשות להגן מטעמם לתביעה בתוך 30 ימים מיום שיומצא להם כדין כתב התביעה המתוקן.

אמנם בתשובה המשיב טען כי לא ידע שהנתבע נפטר, אך יחד עם זאת התנגד לביטול פסק הדין ולא סבר שיש פגם בהמצאת כתב התביעה לאדם שנפטר, (במאמר מוסגר יצוין כי הדין לא מתיר להגיש כתב תביעה כנגד אדם שנפטר אלא אך ורק כנגד עזבונו באמצעות יורשיו), לכן אני קובעת כי התובע יישא בהוצאות הבקשה לביטול פסק הדין ולהארכת המועד וישלם למבקשים בסך של 4,000 ₪.

המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ו, 14 יולי 2016, בהעדר הצדדים.