תא"ק 32467-09-14 שפירא נ' אראר סאט גלובל קומיוניקיישנס נטוורק בע"מ

בפניי בקשת רשות להתגונן.

1.התובע, עו"ד אלכס שפירא, הגיש תביעה בהליך של סדר דין מקוצר נגד הנתבעת, אר. אר, סאט גלובל קומיוניקיישנס נטוורק בע"מ מכוח הסכם שכר טרחת עורך דין שנחתם בין הצדדים.

אין מחלוקת כי סמנכ"ל הכספים הקודם של הנתבעת, מר גיל עפרון (להלן: סמנכ"ל הכספים הקודם), שכר את שירותי התובע ליתן לנתבעת חוות דעת משפטית בתחום המס, בשאלה אם רשאית הנתבעת לקזז הפסדים מהפרשי שער שליליים שמקורם באגרות חוב כנגד הכנסות מריבית על אגרות החוב (להלן: חוות הדעת המיסויית). טיוטת חוות הדעת הועברה לנתבעת על-פי ההסכם שבין הצדדים. הסכם שכר הטרחה בין הצדדים כולל תשלום בגין עצם מתן חוות הדעת ותשלום "בונוס" בהתאם לחסכון המס של הנתבעת, ככל שתיושם חוות הדעת שניתנה.

2.לטענת התובע, למרות שמגיע לו תשלום "בונוס" בגין השירותים המשפטיים שסיפק לנתבעת, וזאת על-פי הוראותיו המפורשות של הסכם שכר הטרחה שנחתם, נמנעת הנתבעת מלשלם לו שכרו: בהתאם לכתב התביעה בינואר 2014 פנה התובע לסמנכ"ל הכספים הנוכחי של הנתבעת לצורך תשלום הפרש שכר הטרחה שטרם שולם. לטענת התובע רק ביוני 2014, וגם זאת לאחר מספר תזכורות הודה סמנכ"ל הכספים בחובתו לשלם לתובע בגין חלק מרכיבי שכר הטרחה. לאחר פגישה שהתקיימה בין הצדדים נאותה הנתבעת, לטענת התובע, ביום 25/6/14 לשלם לו סך של 50,000 ₪+ מע"מ בלבד והתובע שלח לנתבעת חשבון שכר טרחה מעודכן לגבי היתרה שטרם שולמה. לאחר חילופי מכתבים בין התובע למי מבעלי תפקיד אצל הנתבעת העבירה הנתבעת, לטענת התובע, ביום 14/8/14 סך נוסף של 59,000 ₪. כך לטענת התובע נותרה יתרה שלא שולמה בסך של 101,532 ₪.

3.עיון בהסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים מעלה כי שכר הטרחה של התובע מורכב מ-3 רכיבים:

האחד, תשלום עבור עצם הכנת טיוטת חוות הדעת המיסויית (סע' 3.1 להסכם); השני, תשלום סכום קבוע אם תיושם חוות הדעת (סע' 3.2 להסכם); השלישי, תשלום של "בונוס" בשיעור של 5%+מע"מ מחיסכון המס של החברה אם תיושם חוות הדעת (סע' 3.3 להסכם) (מאחר ששני הרכיבים האחרונים מותנים ביישום חוות הדעת, יכונו להלן שניהם יחד: הבונוס).

אין מחלוקת שהצדדים התנו תשלום הבונוס ביישום בפועל של חוות הדעת המיסויית; וכי התשלום ינתן רק לאחר ששומות המס לגבי אותן שנים תהיינה לשומות 'סגורות' (סע' 3.3 בעמ' 2 להסכם); קרי, שמדובר בשומות שלא ניתן עוד לשנותן: בין אם מאחר שדוחות החברה יתקבלו ללא סייג, בין אם משום התיישנות השומות, בין אם משום הסדר עם רשות המסים, ובין אם כתוצאה מקביעה חלוטה של בית המשפט בערעור על השומות.

במסגרת הסעיף המסדיר את הבונוס קבעו הצדדים (סע' 3.3 בעמ' 2 להסכם): "בונוס זה ישולם בסמוך לאחר שתתקבלנה (ככל שתתקבלנה) שומות מס סגורות של החברה בגדרן תתקבל העמדה נשוא חוות הדעת, כולה או חלקה..."

הצדדים חלוקים לגבי פרשנותה של התיבה "תתקבל העמדה נשוא חוות הדעת".

4.לטענת התובע מאחר שאין חולק שהנתבעת קיזזה בפועל הפסדי שער מהכנסות ריבית בגין אגרות חוב נסחרות, הרי שיש לראות בכך משום קבלת העמדה מושא חוות הדעת ומכאן שלטענתו מגיע לו תשלום הבונוס לפי הסכם שכר הטרחה.

5.מנגד, טוענת הנתבעת, באמצעות סמנכ"ל הכספים הנוכחי, מר שמוליק קורן (להלן: סמנכ"ל הכספים הנוכחי) כי חוות הדעת כלל לא הועברה לרשות המסים ולא נזכרה בביאורים לדוחות הכספיים של החברה. מכאן לטענתו יש להסיק כי לא נעשה בה שימוש והיא לא יושמה; ובוודאי שלא ניתן לומר לגביה שחל עליה התנאי של "תתקבל העמדה נשוא חוות הדעת". לכן, לטענת הנתבעת התובע לא זכאי לתשלום הבונוס. זאת ועוד, במסגרת בקשת הרשות להתגונן טוענת הנתבעת כי לא זו בלבד שאינה צריכה לשאת בתשלום הבונוס, אלא שהיא אף זכאית להשבה של כספים ששילמה לתובע בשל טעות ו/או הטעייה ו/או מצג שווא מטעם התובע (סע' 9 לתצהיר מר קורן).