תא"ק 3211-09-15 עירית נתניה נ' ים הפרזול נסים בע"מ

בהתאם להסכמת הצדדים בדיון שנערך במעמד הצדדים היום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת 153,703.83 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם- 1980, מיום הגשת התביעה ועד לפירעון בפועל.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לעניין הוצאות המשפט, אני מחליטה לחייב את הנתבעת בתשלום אגרת בית המשפט, בסך 1,921 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

עוד החלטתי לחייב את הנתבעת לשאת בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪.

סבורני כי אין מקום לטענת הנתבעת כי הגשת התביעה הקדימה את זמנה, או שהיתה בחוסר תום לב.

פקודת העיריות (נוסח חדש) קובעת כי הסמכות לקבוע את מועדי תשלום הארנונה נתונה לרשות המקומית (סע' 274ג לפקודה).

נוסף לכך, נקבע, בסע' 300 לפקודה כי "החייב בתשלום ארנונה ישלם אותה במועדה".

סע' 316 לפקודה קובע: "על אף האמור בסעיפים 315-309 כל מקום שהארנונה בפיגור, רשאי ראש העיריה במקום לנקוט הליכים לפי הסעיפים האמורים, או במקום להמשיך בהם, לפתוח בהליכים לגביית הארנונה כחוב אזרחי".

בהתאם לצו המסים שקובעת הרשות עפ"י סמכותה הנ"ל, החיוב בארנונה הוא שנתי ויש לשלמו בראשית השנה, אלא שניתן לחלק את הפירעון לשיעורים דו-חודשיים.

עוד נקבע, כי מקום בו שני שיעורי תשלום בפיגור, יעמוד מלוא החיוב השנתי לפירעון.

מכאן, אני מוצאת כי התביעה הוגשה בדין, באשר אין חולק, כי במועד הגשתה לא נפרעו למעלה משלושה שיעורי תשלום.