תא"ק 31926-09-15 משה נ' לביטוח בע"מ

1. בפני בקשה למתן רשות להגן בפני תובענה לתשלום תגמולי ביטוח בגין סכומים שאינם שנויים במחלוקת (כך לשיטת המשיב).

בדיון הסכים ב"כ המשיב כי תינתן רשות להגן לגבי חלק מרכיבי התביעה: סך 38,629 ₪ ששולמו על ידי המבקשת לאחר הגשת התביעה (אם כי לגבי רכיב זה הוא מבקש לפסוק הוצאות), סך 59,600 ₪ ששילמה המבקשת לקבלן בעבור שיקום חלקי של עסקו של המשיב וסך 13,189 ₪ בגין השתתפות עצמית.

2. המחלוקת בין הצדדים לצורך בקשה זו נותרה איפוא לגבי שלושה סכומים: האחד, יתרת ההשתתפות העצמית שנוכתה בסך 14,000 ₪, הוצאות לגבי הסכום ששולם לאחר הגשת התביעה וכן סך 71,700 ₪ שמהווה הפער בין תשלום לפי ערך כינון לערך שיפוי. אציין כי לגבי הסכום הראשון, הסכים ב"כ המבקשת בדיון כי יש לשלמו אחר בהודעה שהגיש ברשות בית המשפט לאחר הדיון חזר בו מההסכמה.

לגבי ההוצאות, נטען ע"י המבקשת כי יש לברר האם זה שולם בעקבות התביעה אם לאו.

לגבי הרכיב השלישי: המחלוקת נובעת מכך שלשיטת המשיב, שמאי המבקשת ערך חוות דעת שצורפה לכתב התביעה, לפיה הנזק מסתכם בסך 527,545 ₪. התחשיב בחווה"ד מסתמך על תשלום לפי ערכי כינון, להבדיל משיפוי, כאשר לפי הטענה ההשתתפות העצמית חושבה לפי סכום זה והדבר מהווה הודאת בעל דין מטעם המבקשת כי יש לשלם לפי ערכי כינון.

המבקשת טענה בבקשה כי על המשיב להוכיח כינון וכי למצער, התגלו לה עובדות המעלות חשד כי לא בוצע כינון ומדובר במירמה.

בדיון הוסיף בא כוחה כי התחשיב של דמי ההשתתפות העצמית, שאין חולק כי נערכו לפי נזק בערכי כינון, נובע מטעות של המבקשת. המשיב מנגד טען כי אין להתיר למבקשת לטעון טענת מירמה שכן אין בנמצא מכתב דחיה, למרות שדוח החוקר הומצא למבקשת בחודש יולי 2015.

3. אזכיר מושכלות יסוד. בקשת רשות להגן מתקבלת אם מוצגת הגנה ולו דחוקה. אין לקבוע ממצאי מהימנות בשלב זה או כיצד תוכיח המבקשת את הגנתה וכן ניתן לטעון טענות בעל פה נגד מסמך בכתב.

4. לענין ההוצאות בגין הסכום ששולם לאחר הגשת התביעה. על מנת לקבוע האם הסכום שולם בשל הגשת התביעה, יש לשמוע ראיות. לפיכך לא ראיתי לפסוק הוצאות כבר בשלב זה בגין רכיב זה, טרם שמיעת התיק.