עיריית רמת השרון נ' חיון

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה ובשאר החומרים בתיק, בית המשפט ממליץ לצדדים, בטרם מתן החלטה בבקשה, לבוא כבר עתה במו"מ לסיום התיק בהתאם לעקרונות שיפורטו בהמשך החלטתי.

לעניין שאלת המחדל של אי הגשת הבר"ל, לא מצאתי נימוק ממשי לאי הגשת בר"ל במועד. אישור המסירה החתום בידי הנתבע שנתמך בתצהיר המוסר בדבר מסירה מיום 16.8.17 לא נסתר. טענות הנתבע בנושא המסירה אכן מעורפלות ואולי סותרות וכוללות בחלקן הודאה בדבר קבלת בכתב והעיקר אין הכחשה מפורשת של החתימה הנחזית על אישור המסירה. לפיכך, קיימת מסירה כדין.

לעניין סיכויי ההגנה, הרי שעל רקע העובדה שהנתבע עצמו אינו טוען כי שילם דמי שכירות כלשהם במשך השנים ונסמך אך ורק על הבטחה בע"פ של ראשי העיר דאז, שלפי הטענה הבטיח לו שיוכל להחזיק במקום ללא הגבלה, נראה לכאורה כי סיכויי ההגנה נמוכים ביותר. לכאורה, טענה מסוג זה יכולה להקים לכל היותר טענה של בר רשות, כשניתן להביא את הרשות לסיומה בכל עת, בכפוף להודעה מוקדמת סבירה.

לפיכך, מוצע לצדדים להסכים כי הנכס הראשון יפונה על ידי הנתבע תוך תקופה נקובה סבירה המאפשרת התארגנות ואם תהא מחלוקת בין הצדדים לגבי משכה, בית המשפט יכריע בדבר בפסק דין בפשרה ללא נימוקים.

באופן זה, מחד, התביעה תתקבל ומאידך, תינתן לנתבע תקופת התארגנות סבירה והסיכון של חיוב בדמי שימוש ראויים על סכומים לא מבוטלים לא יהיה קיים, מה שלא בהכרח יהיה המצב, אם התביעה תתנהל ובסופו של דבר תתקבל.

לגבי הנכס השני, הנתבע עצמו טוען כי אינו מחזיק בו. כדי לא להותיר ענין זה ללא עיגון בפסק דין, מוצע לצדדים כי יינתן פסק דין לפינוי, כפי שהתבקש, אולם תוך כך שמוסכם כי הנתבע מצהיר כי אינו מחזיק בנכס זה ועל כן מבחינתו הוא כבר פינה אותו.

הצדדים יודיעו תוך 7 ימים על נכונותם לאימוץ הסדר מהסוג המוצע לעיל. תז"פ 29.1.18.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ח, 21 ינואר 2018, בלשכת.