תא"ק 31127-08-14 קריולן זהב ישראל בע"מ נ' זיקרי ואח'

לפניי בקשה לסילוק על הסף בהעדר סמכות מקומית, לחלופין – בקשה למחיקת כותרת ולחלופין – בקשת רשות להתגונן.

המדובר בתביעה שעניינה תשלום "דמי פינוי" בגין חנות ששימשה את המשיבה ואשר המבקשים ביקשו לשכור מבעליה על מנת להרחיב את עסקם. לטענת הנתבעים, דין התביעה להתברר במחוז מרכז, וזאת מאחר שמקום הנכס הוא ראשון לציון, מקום כריתת החוזה הוא בראשון לציון ושם אמור היה החוזה להתבצע. בכתב התביעה לא נמצאה כל טענה פוזיטיבית לעניין הסמכות המקומית. במהלך הדיון טען ב"כ המשיבה, כי המקום שנועד לקיום ההתחייבות הוא משרדי המשיבה בתל-אביב, אולם כאמור – לא נטענה כל טענה לעניין זה בכתב התביעה.

לעניין מחיקת הכותרת, טענת המבקשים היא שההסכם שעליו מבוססת התביעה אינו נוקב סכום, כי אם מציין כי דמי הפינוי יהיו בסך "שני חודשי שכירות", וכי המשיבה לא צירפה כל ראיה לשאלת עלות דמי השכירות. לחלופין, ולעניין הרשות להתגונן, טוענים המבקשים כי תשלום דמי הפינוי הותנה בתנאים שונים, שאינני רואה צורך להידרש להם במסגרת זו, ואשר לא התקיימו, ועל כן – לא קמה החובה לשלם את דמי הפינוי.

לאחר עיון, נחה דעתי כי יש למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר", וכן יש להורות על העברת ההליך לבתי משפט השלום במחוז מרכז. להלן נימוקיי.

לעניין מחיקת הכותרת – המסמך בכתב שעליו מושתתת התביעה אינו נוקב סכום, כי אם מציג דרך חישוב – שני חודשי שכירות; בנסיבות אלה, על מנת להכניס את התביעה לגדרי סדר הדין המקוצר, היה על המשיבה לצרף גם את הסכם השכירות הקובע את היקף דמי השכירות לחודש.

המבחן הנדרש, לטעמי הוא זה: האם, בהעדר בקשת רשות להתגונן, יכול בית המשפט להסתפק בחומר שהוגש וליתן פסק דין על יסוד הראיות. בענייננו התשובה לכך היא בשלילה. די בכך, לטעמי, כדי להצדיק את מחיקת הכותרת.

יוער, כי גם בחינה של הבקשה לרשות להתגונן מובילה למסקנה דומה, שלפיה היה מקום ליתן רשות להתגונן, וזאת לנוכח הטענות להתניית התשלום בתנאים שלא התקיימו – וההסכם הקצר בין הצדדים אינו מאפשר לקבוע כי טענה זו היא בבחינת "גרסת בדים". לנוכח המסקנה שאליה הגעתי, אינני רואה צורך להעמיק בעניין זה.

לעניין הסמכות המקומית – בכתב התביעה, כאמור, לא הובאה כל התייחסות באשר לסמכותו של בית משפט זה, וזאת בניגוד להוראות תקנה 9 (6) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. הטענה שלפיה מקום ביצוע החוזה אמור היה להיות במשרדי התובעת בתל-אביב היא טענה שהועלתה בשפה רפה במהלך הדיון לפניי, ואינה משכנעת, לנוכח העובדה שההסכם כולו קשור בטבורו לעיר ראשון לציון – מקום עריכת החוזה, מקום הנכס וכו'. על כן, אני קובע כי הסמכות המקומית נתונה לבתי משפט השלום במחוז המרכז.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". לנוכח סכום התביעה ומהותה, התיק יידון בסדר דין מהיר, והמזכירות תסב את התיק לתיק תא"מ.

הצדדים יפעלו בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל פי לוחות הזמנים הקבועים בתקנה, וזאת ככל שלא תינתן החלטה אחרת על-ידי בית המשפט שאליו יועבר התיק.

בהעדר סמכות מקומית לבית משפט זה, ומכוח סמכותי לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, אני מורה על העברת התיק לכב' נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז לשם קביעת בית המשפט והמותב שידונו בתיק.