תא"ק 31092-01-14 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' טל - רז מבלטים ואריזות (2004) בע"מ ואח'

בעניין: מחיקת כותרת, רשות להתגונן, גילוי מסמכים.

1.ביום 15/1/14 הגיש התובע כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 48,407 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "החברה") להחזרתה ערבו הנתבע 2 (להלן: "טל") והנתבעת 3 (להלן: "ימית") בערבות מתמדת מיום 28/5/08. לכתב התביעה צורפו התנאים הכלליים, ערבות מתמדת מיום 28/5/08, פירוט תנועות בחשבון החברה מיום 1/8/13 עד 1/1/14 ומכתב התראה מיום 19/12/13.

2.ביום 1/4/14 הגישו הנתבעים את הבקשה שלפניי. באשר למחיקת הכותרת, נטען כי השורה התחתונה בספרי הבנק אינה סכום קצוב. עוד נטען כי יש צורך בקבלת מסמכים שלא צורפו לכתב התביעה כדי לבדוק את הריבית אותה מבקש התובע להצמיד לחוב כולו. באשר למסמכים, מפרטים הנתבעים בסעיף 29 לבקשה 16 סוגי מסמכים הדרושים להם לצורך השלמת הגנתם כדבעי. באשר לבקשת הרשות להתגונן, נטען כי בחודש אוקטובר 2012 פנה טל לתובע בבקשה לקבל הלוואה או מסגרת אשראי גבוהה מהקיימת ולשם כך הציע כבטוחה נכס מסחרי תעשייתי ששוויו כמיליון ₪. נטען כי בתחילה הסכים התובע להצעתו של טל אולם לאחר תקופת החגים סירב לכבד את הסיכום הקודם בתואנות שונות בדבר חילופי גברי וכיוצא באלו.

נטען כי במעשיו אלו גרם התובע לאי מילוי החיוב הנערב ולכן יש הצדקה לפטור את הערבים בהתאם לסעיף 6 לחוק הערבות. עוד נטען כי התובע הפר כלפי הנתבעים את חובת הגילוי כאשר החתים אותם על ערבות מתמדת ללא הגבלת סכום , למרות שערבותם התייחסה להבטחת אשראי שניתן על ידי הבנק בסכום או לתקופה מוגדרת. טענות נוספות שהועלו עניינן חיובים שגויים של ריבית ועמלות וחישוב ריבית לפי 360 יום בשנה במקום 365 ימים. טענה נוספת שהועלתה הינה התניית שירות בשירות כאשר טל נדרש לפתוח חשבון בנק אצל התובע לו ולבתו בתנאי וכפועל יוצא מפעילות החברה בחשבון נשוא התביעה. טענה נוספת הינה כי על פי כתב התביעה עצמו התביעה נגד ימית הינה כערב יחיד. הנתבעים העלו טענה נוספת הנוגעת לכוונת הבנק התובע לסגור את החשבון של גב' חן גאומן, בתו של טל , בניגוד להוראות חוק הבנקאות תוך גרימת נזק לחן. הנתבעים טוענים כי המעשים שהם מייחסים לבנק התובע גרמו להם נזקים בדמות הפסקת פעילות החברה ואובדן עסקאות עתידיות בסך של 150 אלף ₪ וכן פגיעה בשם הטוב שגרמה לנזק נוסף של 100 אלף ₪.

3.ביום 21/7/14 הוגשה תגובת ב"כ התובע, המתנגדת לבקשה על כל ראשיה. באשר לבקשה למחיקת כותרת, נטען כי די במסמכים שצורפו לתביעה כדי לקיים את הדרישה המינימלית לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר הכוללת את צירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית. באשר לבקשה לגילוי מסמכים, נטען כי בקשה שכזו הוגשה לראשונה לבית המשפט מבלי להקדים ולפנות בעניין זה לב"כ התובע. עוד נטען כי רשימת המסמכים שגילויים מתבקש, ארוכה כאורך הגלות ומתייחסת למסמכים כמעט מכל סוג ומין שאי פעם ייתכן שהיו בידי התובע ללא כל הסבר מדוע המסמכים רלבנטיים. לפיכך נטען כי מדובר למעשה במסע דיג שתכליתו לדלות טענות מהמסמכים ולא לבסס את הטענות הקיימות. עוד מודגש לעניין זה כי הנתבעת 1 הינה חברה בע"מ ולכן היה מקום להתייחס לכך שחלה עליה חובת ניהול ספרים , הכוללת ביקורת של רואה חשבון ובדיקה של התאמות בנקים. כך בפרט נוכח הסדר החוב עליו חתמו החברה וטל ביום 24/7/13 והעתקו צורף לתגובה. חרף האמור לעיל, מסכימה ב"כ התובע להמצאת הסדר החוב הנ"ל, מסמך ההלוואה מיום 24/7/13 ודפי חשבון עו"ש הכוללים נתונים לגבי מסגרת האשראי וחיובי הריבית בכפוף לתשלום עמלת הפקתם כנהוג אצל התובע.

4.ביום 10/9/14 הוגשה תשובה לתגובה. נטען כי אין בתגובה כל התייחסות לטענות שהועלו במסגרת הבקשה לרשות להתגונן. נטען כי התובע בחר להעמיד לפרעון מיידי את ההלוואה שניתנה לחברה ביום 26/12/13. עוד נטען כי התנהלות התובע גרמה לקריסת טוטאלית של החברה , אשר בסוף שנת 2012 דווח על ידי רשויות המס כי היא חדלת פעילות. נטען כי התובע בחר שלא לפרט מהן הבטוחות שהועמדו על ידי הנתבעים במסגרת הסדר החוב ומדוע התובע לא פעל בהתאם להוראות ההסדר הנ"ל תוך התעלמות מהנכסים המשועבדים שהוצעו על ידי הנתבעים. הנתבעים טוענים כי לאחר שיקבלו רשות להתגונן תבוצע בדיקת מומחה מלאה לחשבון וזאת תוגש לבית המשפט. נטען כי התובע לא מסביר מדוע הוא מסכים לגלות רק 3 מסמכים ומה השוני בין מסמכים אלו לעומת מסמכים אחרים שהתבקשו.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בנוגע לבקשה למחיקת כותרת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה למחיקת כותרת מנימוקי ב"כ התובע. לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית. במקרה דנן בו התביעה כוללת גם תביעה נגד ערבים, יש לצרף גם את הסכם הערבות. במקרה דנן צורפו התנאים הכלליים על פיהם נוהל החשבון. אין מחלוקת בין הצדדים כי אלו התנאים הכלליים הרלבנטיים. כמו-כן צורף פירוט תנועות בחשבון המלמד ממה מורכב סכום התביעה וכיצד נצבר סכום החוב נשוא התביעה בחודשים שקדמו להגשת התביעה .

6.בנוגע לבקשת הרשות להתגונן, אין ממש בטענת הנתבעים לפיה יש לתת לנתבעים רשות להתגונן משלא הסכימו להמציא לנתבעים את כל המסמכים שהתבקשו. צודקת ב"כ התובע בטענתה לפיה יש להקדים פנייה לתובע לקבלת מסמכים ורק לאחר מכן לפנות בעניין זה לבית המשפט. במקרה דנן, לא נסתרה טענת ב"כ התובע לפיה הפנייה הראשונה לקבלת מסמכים היתה לבית המשפט. כיוון שב"כ התובע הסכימה להמציא חלק מהמסמכים ממילא יש לאפשר לנתבעים להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת על בסיס מסמכים אלו, ומסמכים נוספים, ככל שבית המשפט יורה על גילוים. על כן, אין מקום להכריע בשלב זה בבקשת הרשות להתגונן.

7.באשר לבקשה לגילוי מסמכים, קובעת הפסיקה כי היקף גילוי המסמכים בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן הינו מצומצם יותר מהיקף גילוי המסמכים בקדם המשפט. בשלב זה יש מקום לחייב את התובע לגלות מסמכים ספציפיים אשר לגבי כל אחד ואחד מהם, בית המשפט השתכנע כי גילויים נחוץ כדי לאפשר לנתבעים לפרט את טענות ההגנה שלהם במידה הנדרשת לשם קבלת רשות להתגונן ללא תנאי.