תא"ק 31009-02-14 איט אירועים בע"מ נ' יאפא טופ גלארי בע"מ ואח'

לפניי בקשת הנתבעים מס' 2 ו-4 למחיקת התביעה על הסף בהעדר יריבות ובהעדר עילה.

המבקשים טוענים כי התביעה, שהוגשה ביום 23/2/14 (תוקנה בסכום ביום 26/5/14), אינה מגלה עילה נגד המבקשת מס' 2, וכי המבקש מס' 1 חתום רק על הנספח להסכם בין המשיבה לנתבעת מס' 1, איט אירועים בע"מ, ובו התחייב רק ביחס לחלק קטן, כשליש מסכום התביעה. עוד נטען כי התחייבות המבקש היתה אמורה להיכנס לתוקף רק ביום 1/1/15 ורק בתנאי שהמשיבה תפרע תשלומים, להם התחייבה, ולא עשתה כן. על כן נטען כי התביעה, במועד הגשתה, לא גילתה עילה.

הטענה נדונה בדרך אגב בשתי ערכאות. בבקשה מס' 13, בה ביקשו המבקשים כאן ביטול פסק הדין בהעדר הגנה מיום 7/6/14 התייחס כב' הרשם הבכיר א. ציזיק (כתוארו אז) בהחלטתו מיום 21/10/14 לטענה, דחה את טענת העדר יריבות של הנתבעת מס' 4 ואת טענת הסכם הבוררות, וקבע כי הנספח להסכם מהווה המשך של ההסכם הראשוני בין המשיבה לבין הנתבעת מס' 1, בו צורפו המבקש והנתבע מס' 3 כערבים להתחייבויות הנתבעת מס' 1. עוד קבע כב' השופט צ'יזיק כי " יתר הרכיבים שבכתב התביעה מצדיקים גם הם בחינה מעמיקה יותר, באופן המקים הגנה, ולו חלקית, לנתבעים 2 ו- 4, לגבי רכיב אחד מהתובענה (ולעתים די בכך)" (סעיף 20 להחלטה). כב' השופט צ'יזיק התנה את ביטול פסק הדין בהפקדה. ברע"א 41721-11-14 על אותה החלטה קבע כב' השופט ד"ר מנחם רניאל כי המבקשים זכאים לביטול מחובת הצדק וביטל את החיוב בהפקדה. באמרת אגב קבע כב' השופט רניאל כי המבקש לא היה צד להסכם הראשון בין המשיבה לנתבעת מס' 1, כי "החיוב האישי של המבקש 1 מצוי בתוספת להסכם, מוגבל בסכום ובמועד כניסתו לתוקף, אבל מאוחר למועד פסק הדין" ועוד: "... [ו]יש סיכויים טובים להגנתם כנגד החיוב, מלבד העובדה שכלל לא נכנס לתוקף" (עמ' 3 לפסק הדין מיום 9/3/15).

המשיבה הגישה תגובה והמבקשים הגיבו לתגובה, ואני מתנצלת על העיכוב במתן ההחלטה.

הכלל ביחס למחיקה על הסף מושרש בספרות ובפסיקה והוא:

"אם התובענה נעדרת עילה, יש מקום למוחקה על הסף כדי לא לנהל הליך סרק ועקר. הכל – כאשר מדובר בתובענה, שהפגמים בה אינן ניתנים לתיקון... אמצעי חמור זה יש לנקוט רק במקרים שבהם ברור שהתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את הסעד המבוקש, אפילו הוכיח את העובדות המפורטות בכתב התביעה ואף אם תינתן לו רשות לתקנו" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, עמ' 374-375).

"ביהמ"ש ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף רק במקרים שבהם יהיה ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש – בבואו לשקול אפשרות זו – ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם בנבו, 04.06.2007).

עצם קיום עילת התביעה נגד המבקש מס' 1 אינה מוכחשת על ידו, אלא הוא טוען כי היא מוגבלת בסכום, טרם נכנסה לתוקף בעת הגשת התביעה ובכלל עקב אי עמידת המשיבה בהתחייבויותיה כלפי הנתבעת מס' 1. בהסכם מיום 26/8/12 (נספח 11 לכתב התביעה) בין המשיבה לנתבעת מס' 1 נקבעה מערכת היחסים החוזיים בין הצדדים להסכם. בתוספת להסכם מיום 12/1/14 (נספח 12) ועליו חתומים גם המבקש והנתבע מס' 3, אישרו המבקשים כאן והנתבע מס' 3 את סכום חובה של הנתבעת מס' 1 למשיבה בסך 1,069,435 ₪ ואישרו כי הם מעוניינים להסדיר את החוב וכי המבקש והנתבע מס' 3 מעוניינים להשתתף עם הנתבעת מס' 1 בחבות ולהגיע להסדר. לפי התוספת להסכם נקבעו תשלומים

ע"י הנתבעת מס' 1 ונקבע כי המבקש והנתבע מס' 3 יהיו רשאים להחליף את הצ'קים לצ'קים של חברות אחרות שבבעלותם. כך הגיעו לידי המשיבה וצורפו לכתב התביעה הצ'קים של המבקשת מס' 2 (נספח 13 לכתב התביעה). המבקש והנתבע מס' 3 חתמו על "שטר ערבות אישית על סך 769,435 ₪ אשר ייכנס לתוקף החל מתאריך 01/01/2015. כל תשלום שיושלם לקייטרינג איט (כולל ביטול 4 השיקים על סך 39000 ₪) יחשב לטובת קיזוז החוב, ויופחת מסכום הערבות האישית הנ"ל" (סעיף 2.2 לתוספת להסכם). עוד נקבע בתוספת להסכם כי "במקרה בו, מסיבה כלשהי, החברה, ינון או ששי, לא עמדו בקיום חיוביהם לפי הסכם זה, או ששיק כלשהו לא נפרע במועדו, או חולל מסיבה כלשהי, וההפרה לא תוקנה תוך 14 ימים ממועד ההפרה, הצדדים מסכימים כי... סכום החוב בצירוף ריבית והפרשי הצמדה, בניכוי התשלומים שנפרעו לפי הסכם זה, יעמוד לפירעון מיידי, ואיט אירועים תהיה רשאית לפעול כנגד החברה, ינון וששי בכל הליך שהוא בגין כך, יחד או לחוד (סעיפים 2.3-2.7 לתוספת להסכם).

צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד המבקש בוטל בהסכמת המשיבה בתום הדיון לפניי ביום 14/5/15, ועל כן לא ניתנה על ידי התייחסות לטענות הצדדים ביחס לעילת התביעה.